מבקשי מקלט, מסתננים ופליטים אפריקנים כבר הפכו חלק מהנוף האנושי – הפיזי והמצויר בתל אביב

השבוע בעת מחאת המסתננים

שהמילים הראשונות שהם לומדים בעברית הן חופש ועבודה

יצאתי שוב לבדוק מה כתוב ומצויר על הקירות, בדרום תל אביב כמובן

(צולם ברחוב שוקן, החץ מורה מזרחה לכיוון התחנה המרכזית)

נכתב בשכונת פלורנטין

(גם) אני חסר אונים כותב האמן  KNOW HOPE

והאמן עדי סנד מוחה אף הוא על הגישה אליהם ותוצאותיה

והם זועקים גם אני בן אדם

כאזרח מכם יהיה לכם הגר, אומרת הכתובת ברחוב עליה בכניסה לקמפוס ביאליק רוגוזין, בית הספר שמקנה חינוך לילדי מהגרי העבודה

והוא נקודת אור ראויה לכל שבח

המילה אזרח מתחלקת לשתי מילים  – אח וזר

על פי  היהדות  גם הזר הוא אח  ובעברית, אחד משלנו – את זה אסור לשכוח

ציור אחד ברחוב צ'לנוב  מדבר אל לבי

 בציור רואים אשה צעירה מארץ אחרת אוחזת בעז ומבט תוהה בעיניה

הצייר בחר לחדד את האמירה ולמקם אותו בפינת רחובות צ'לנוב ומסילת העולים

רחוב צ'לנוב הוא ציר מרכזי שמאפשר ל"חתוך" מדרום העיר שהפך לארץ אחרת אל דרך בגין מרחק שתי פסיעות משדרות רוטשילד

 המסתננים מאיימים עלינו, איננו יכולים להסתכל להם בעיניים

(צויר על עמוד חניה בלב העיר)

ובו זמנית אנו זוכרים שאין לנו ארץ אחרת, ואולי גם להם אין ארץ אחרת

(צויר ברחוב עליה בכניסה המערבית לקמפוס ביאליק רוגוזין)