כשנכנסתי לנחל חביס, אחד מיובליו של נחל כזיב, השארתי את כל העולם מאחורי.  נהייתי שלווה כמו הפרות שרעו באחו והלכתי בנחת במסלול המסומן נזהרת שלא לדרוך על מוקשים.

מזמן לא צעדתי במסלול כה מרהיב – משני צידיו משתפלים מדרונות ההרים, ירוקים מאוד אחרי הגשם. באוויר נישא ריח מתקתק של קידה שעירה בשיא פריחתה.

לצידי צועד מוניב בן הכפר חורפיש. הוא מכיר פה כל בריכה, עץ ואבן ואינו צריך את סימון השבילים. זה היה מגרש המשחקים של ילדותו, והטיול פה לצד הנחל, שוטף אותו בגלי נוסטלגיה.

בשעות שאנו צועדים פה הוא מספר לי על שנותיו היפות של הנחל לפני כחצי יובל  – לכאן היה בא עם חבריו לקפוץ, לשחות ולהשתזף על במות הסלע השטוחות. לזלול תותים, פטל בר ותאני קיץ משובחות. בגלל קרבתו לכפר היה פה אקשיין –  עדרי העיזים שתו ורעו פה, הנשים לקחו מי שתייה, במעין ראסלאט כבסו ורחצו בבריכות, בטרסות גדלו ירקות ופרות, ועל כן זה היה מקום מיפגש סואן של רועי העדרים ואנשי הכפר.
מידי פעם אנו עוצרים, מוניב בודק מה השתנה, קוטף מליסה, מנתה או פיגם לתבלון הזיתים, נותן לי להריח, והכיס מתמלא בריח ניחוח.

קולות זרימת המים מתחזקים ונחלשים, מצטרפים לקולות פכפוך של המפלים קטנים הנופלים אל בריכות מים. יש בריכות עמוקות ויש רדודות ובהן נחים סלעים לבנים שטוחים שנראים כמו גופות של לטאות ענק שקפאו בזמן.

בשעה 1530 מצטרפות יללות התנים למקהלת הצפרדעים. את הטיול חותם המעין האחרון ושמו מעין חותם, שהוא הכי קרוב לכפר. מוניב שכבר מכיר את חולשתי לתאנים מצביע על כמה עצים מרשימים ומשבח את פרותיהם.

זה טיול טבע במיטבו – העיתוי והסיפורים, הריחות והצבעים – עבדו על כל החושים, וכשלא הפסקתי להתפעל ולצלם, מוניב אמר שסוד היופי הוא ההפתעה בנופיו המשתנים לאורך הדרך ועל כן אומרים עליו שהוא נחל שעושה עוואנטות. אם תתקשרו למוניב תוכלו לתאם איתו טיול ובסופו ארוחה ביתית שמבשלת אשתו. מידע בטל. 0509858553