החיים ממשיכים, העצב אין לו סוף

גם ברחוב – כל דבר, מזכיר לי את הטראומה

ברחוב ירמיהו בחורה על ספסל עם כוס נס קפה, נשענת על מדבקות עם שמות חללים

קבצן יושב במרכזו של קיר תמונות-חטופים

כתובת על המדרכה

משפט ציני מודפס על טישירט

דמוקרטיה או מרד?

דמוקרטיה או דיקטטורה?

מלחמה או שלום

אכול ושתה כי מחר נמות

צערן של אימהות

זעמו של העם על כל צעד

ובכל זאת, החיים שלנו נמשכים ואני יוצאת לנחלת בנימין לקנות כריות לספה החדשה,

והכאב מעורבב בסידורי היומיום ולא נותן מנוח

הם מחייכים ואנחנו בוכים

ובכל זאת, אני רוצה לחיות

 

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)