זה היה טיול יומולדת ק צ ר  אך מרהיב ביופיו  וארוחה   ארוכה   ארוכה  טעימה   טעימה

בתצפית היפה בהר הקפיצה ראינו קבוצת צליינים מניגריה

מידי פעם הם עצרו ושרו מוסיקת גוספל – מוסיקה דתית נוצרית שהיא שירת העבדים האפרו אמריקאים ובה הם מודים לאל, לישו ולרוח הקודש.

עקבנו אחרי רוג'ומים (גלי אבנים) שעליהם היה חרוט gospel  

היינו רעבים רק מהמחשבה שתוך שעה קלה נשב בחדר פרטי (עם טלביזיה) במסעדת דיאנא בנצרת

תהיתי האם ישו היה מהסס לקפוץ לו ידע  שהוא ממש קרוב למסעדת דיאנא?

איש אחד הראה לנו בגאווה את הפטריה הבודדת שקטף ושמה נרתיקן דביק אבל אנחנו חשבנו על סלט תרד ופטריות ומעליו שמנת חמוצה שהוגש לנו

על הטחינה הירוקה, הלבנה, החצילים, והגזר

על החומוס ועל הפלאפל המשומשם

על האוסובוקו

 על הצלעות ועל כל שאר הנפלאות

על הקבבים המתהווים מול עיננו

על התכונה במטבח

על המופע המוסיקלי הבשרי שעורך חאלד הקטן מאחורי מסך זכוכית בחלל השקוף של המטבח – זהו בעצם מופע מולטימדיה כולל ריחות התבלינים, שגורם לסועדים להפסיק לאכול, ללטוש עיניים בגופו המרקד מעל ערימת הבשר, ולהקשיב לנקישות המהירות של הסכין המעוגלת בעת שהיא קוצצת את הבשר עד דק על משטח העץ המהודק

והודינו כולנו ללאה חברתנו היקרה, האהובה והנדיבה שבזכותה ובזכות אילן – המארגנים האולטימטיביים, היה לנו כזה כיף

וגם על הכנאפה

 שהייתה הפעם פחות כתומה מעיגול השמש שהספקנו לצלם מבעד לחלון המכונית

ורק הקפה שחור הוגש בכוסות זכוכית של קפוצ'ינו ולמרות מחאותי ובקשתי לכוס זכוכית פשוטה נעניתי ב"אין לנו כוסות אחרות"

וגם בקשנו מהשף דוחול שאלף ידאג שתהיה גישה מלאה לנכים ושירותים שמתאימים לנכים ובית שהשרותים הכלליים יראו גם הם כמו המפות הלבנות הצחורות והמעומלנות במסעדה האלגנטית!