בשבע בערב אני יוצאת לגינה.

לאחר התבוננות ממוקדת במרווה הדורה ובחבריה, אני ממטירה מים מהצינור על הצמחים שבעז הביא – פנטס וסיגליות, חמניות, מרוות ירושלים וקוליאוס – ושתלתי בערוגת הפרחים החדשה.

כשאני מרימה את עיני לשמיים אני רואה את פרחוני השחפים והוריהם צורחים לפני השינה ופיסת ירח חסר.

בתחושה של תחילת ערב מבטיח, שתי דוכיפתיות צועדות לפני ומשאירות נוצה על השביל.

גם הן מחייכות למראה שלט עץ קטן שמונח בערוגה על נעל-עקב מוכספת.

ענבל בן ארי ציירה עליה באקריליק את אותיות שמה, כדי שהנסיך לא יתבלבל וידע שמדובר בה ולא בסינדרלה ההיא.

ברוח פואטית, ולהזכיר לנו שהגינה היא כמו שיר, ענבל מצאה, שייפה וצבעה חתיכת עץ, ועליה כתבה שיר

והניחה מעל האדניות בהן שתלה סוקולנטים.

חייכתי גם למראה הסלט שתכנן גלעד ערמון – צמחי מלפפון, עגבנייה ופלפל – שהבנות מיה ערמון ואילה גלוסקין שתלו, וקרן שוהם תחמה במעגל אבנים.

"ננצל את הרטיבות התמידית במקום הזה ונשתול משהו", נימק גלעד כששאלתי אותו למה לשתול באמצע השביל.

בדקתי שצמחי הנענע, שאלון סיגבי ועלמה אדוט והעבירו מהערוגות שלהם לערוגה ליד הברז, נקלטו, ויהיה לנו סוג נענע משובח נוסף.

הערב ירד.

בקושי נפרדתי (רק עד הבוקר) גם מערוגת הירקות הפרחונית שלי.

 גיליתי בחדוה מלפפון ראשון שהתחבא בין העלים הגדולים

וגם שני קישואים ראשונים.

מיד חשבתי על סלט קישואים חי עם אורגנו טרי שאכין מהם, (אבל אלון אלירן הפתיע ואמר שאלה דלוריות)

בכל זאת אכין סלט קישואים

קולפים וחותכים קישואים לקוביות קטנות מאוד ומתבלים בשמן ולימון, מלח ופלפל, ועלי נענע ואורגנו טריים וקצוצים דק, מהגינה כמובן

צילמתי גם את הפלפל הראשון שגידלתי,

נתתי את מנת החשופיות היומית, לתרנגולות ופניתי בשביל הביתה.

בבוקר למחרת יצאתי לגינה בשעה שבע.

בשביל מישהי כמוני שאוהבת לישון מאוחר, זה שינוי בהרגלים וחידוש מרענן תרתי משמע.

כשהשעון מצלצל בשש ושלושים, אני מכינה לי קפה, שותה כוס מים ויוצאת לגינה.

מקצה השביל אני כבר רואה את דחליאלה, הדחלילה שמקבלת את פני.

אני סובבת את הערוגה ובחסות תחילת הבוקר הטרי, מתבוננת בירקות ובפירות,

וחושבת על ההמשכיות והחיבור של עונות החורף והקיץ – שפע של בצל ירוק, פטרוזיליה וסלרי לצד בזיליקום אדום וירוק וארוגולה שנקלטה היטב.

וגם פרחי חורף שמתעקשים להמשיך גם באמצע יוני ולקשט לי את הערוגה

עלי כלות גבוהים וכובע נזיר כתום

לצד גזניה וציניות,

חרציות, וימקה וטגטס בשלל צבעים.

תוך זמן קצר, הראש שלי מתרוקן מכל מחשבה.

ליד הערוגה אני מתרכזת רק בהחלטות כמו מי יהיה הגבעול הראשי של שיח העגבניות ופועלת עם המספריים בהתאם – אני מדללת את ענפי שיחי העגבנייה כדי שהשמש תחדור פנימה,

ומגלה שעגבניות שרי בשלות ישר מהענף, שני תותים באריזת מתנה,

(בהשראת אדם גרונדלנד השכן שלי),

וכמה פרות של דובדבן היהודים – הולכים טוב ביחד.

אני ממלאת את הכיס בעלי ריחן ענקיים

בריח ניחוח שקטמתי

מהם אכין פסטו ואקשט פיצה-פולנטה.

בהשראת צהוב עז

הבוקר הופתעתי מראשו של פרח החציל בערוגה של אסי, שפונה אל האדמה,

מעולם לא ראיתי פרח של חציל אז צילמתי אותו מלמטה כדי לגלות את יופיו ואת העושר הפנימי שלו.

העבודה לא נגמרת ויש לה גמול מתמשך – זו עונת הקיץ הראשונה שלי ובמרחב הירוק אני לומדת ומגלה בכל יום משהו חדש. וזה תענוג.

 רשימה זו מוקדשת לענבל ולאלי בן ארי שחוגגים היום בתאריך מיוחד: 19 ביוני שהוא חג המשוטטים הבינלאומי. תיהנו מהיום.

11 תגובות ל “הקיץ הראשון שלי”

  1. גילי

    אז בכל זאת ראינו את הערוגה שלך ואולי אפילו במבט ספרותי.. מספק לעקוב אחרי עונות השנה דרך הצמחים

  2. חדוה יערי

    אלישבע יקרה תודה על פוסט מקסים ומרגש במיוחד עבורי כאחת משלוש הנשים שחלמו והקימו את הגינה הזו בדצמבר 2007 (-: תענוג לקרוא אותך ולראות את הצילומים ולדעת שאת מוצאת במקום כזו שמחה,הנאה והשראה

  3. אלון אלירן

    כמה קסום וּמרגש, בעיקר ההתלהבות הראשונית ~~ את מחזירה אותי לשנים הראשונות של הגינות, אז הִשקעתי גם אני בתיעוד מפורט בִּבלוגים. גם עכיום אני עושה זאת, אבל באופן לקוני יותר.
    לגבי השלטים והשירים – בְּדיוק השבוע מצאתי בבית הוריי שלטים שכתבתי עליהם משיריי ותליתי בגינה שלנו וּבִּמקומות אחרים בהזדמנויות שונות והחלטתי לשוב ולעשות זאת. אַחד השירים הוא זה שכתבתי לגינתנו האהובה בִּתקופת הקמתהּ.
    אגב, מה שנראה לך כקישואים – נדמה לי שאלו דלוריות, אז אל תמהרי לקטוף אותן. חבר שגה בכך בגינה אחרת, ואיבדנו דלורית…
    שאי ברכה גדולה ושפע יבולים ~~

  4. רוני

    בכתיבה שלך מורגש האושר שאת חווה והסיפוק בקיץ הזה מיצירת כפייך. שמח בשבילך

  5. טל

    אני שמחה מעל ומעבר שהצטרפת למשפחת הגננים וביחד יש לנו תחביב משותף. אשמח ללמד ולהעשיר את ידיעותיך. הכתיבה כרגיל מכניסה את הקוראים לאבקני הפרחים והירקות כמו דבורים ופרפרים

  6. רותי בת הדוד

    הקריאה והצפייה בצילומים מילאה אותי מין עונג טרי בריח משכר של עשבי תיבול. ההנאה וההתחדשות שלך מחממים את הלב.

  7. נעה

    יום בגינה מקסים. במיוחד התחברתי למשפט בו את כותבת שהראש התרוקן ממחשבות שאינן קשורות לגינה כשבאים לגינה. פסק זמן מבורך של טבע וחקלאות עירוניות. אני אוהבת שהכנסת יופי וקישוטיות לגינה שלנו. נ.ב. מה שחשבת קישוא הוא דלורית או דלעת. קישוא גדל מענף מרכזי ולא משתרע. מחכה להמשך

  8. אלישבע זלצר

    את צודקת, הקישוא התגלה כדלורית, והיא די מתפרעת. ככה זה כשמתחילים קיץ ראשון בערוגת הגינה

  10. Gonnabe40

    כמה מרגש לקרוא את המילים ולראות את הצילומים היפים. מרגישה בדיוק כמוך בגינה הקהילתית שלנו בעינת, שנמצאת בתוך בוסתן עצי פרי. חושבת שבהשראתך אולי גם אני אייחד לגינה עמוד משלה בבלוג. כיף.

  11. אלון אלירן

    מקסים כרגיל ~~
    הערה קטנה: בקיץ לא כדאי להמטיר על הצמחים בִּכלל, בִּפרט לא בלילה, מחשש למחלות הנגרמות מלחות, וגם לא כשהשמש ישירה עליהם, מחשש לריכוז של קרני השמש ע"י טיפות המים.
    ההשקיה הטובה ביותר היא בטפטפות, ואם ידנית, להשקות את האדמה ולא על הצמחים.

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)