הבוקר אחרי שהכנתי מרק עוף לפי מתכון מינימליסטי בניחוח גבעולי סלרי מהערוגה שלי

החלטתי לצאת לטיול ארוך בפארק הירקון

בבית היה קר מאוד ובחוץ היה נעים מאוד ואור חורפי נפל על משטחי דשא

מי שמכיר אותי יודע שאני מעדיפה שלא ללכת בשביל סלול

וכשאני משוטטת בפארק אינסוף אפשרויות פתוחות בפני

טיפסתי על הגבעה ששלוליות עדיין נראו בה

הירוק היה ירוק מתמיד

מלא בסביונים, חמציצים ובחוביזה

ובפרחי בר

כשהתקרבתי לאגם גם הברווזים התחממו בשמש

צילמתי השתקפויות במי הירקון החומים מהצד הרמת-גני

וכשמילות רשימה זו כבר מתנסחת בראשי, הבחנתי בשפתיים חרוטות על גזע אקליפטוס

ראיתי תן שיצא אף הוא לטיול

בעודי חוקרת תלוליות של חולדים

שממלכתם משתרעת בין השבילים

נהניתי גם מכחול השמים העמוק ומצריחות השחפים

תמיד כשאני יוצאת לפארק יש רגע כזה שאני מרגישה התרוממות רוח

במרחק 10 דקות מהבית, התמהיל של לונה פרק וגבעה ירוקה, כדור פורח וברווזים מתחרפנים, מעגן סירות ושחפים צורחים מעל האגם –

מאפשר לי מרחב נשימה ועונג רב

בימי הגל החמישי בו האומיקרון סוגר עלינו מכל עבר, מרחיק אותנו מבני משפחה וחברים, יש נחמה גדולה בטיול שכזה

הקפתי את האגם

חיפשתי ולבסוף פגשתי באמא-ברווזה מאמנת את חמשת גוזליה בשחייה

כשהם קפצו למים לקול קריאות האימון שלה, היגיע מישהו שזרק להם פירורי לחמנייה

אמא-ברווזה עשתה אחורה פנה והם אחריה התכבדו בארוחה

בתחילת שנה שעברה הייתי יוצאת מידי יום ועוקבת אחרי שתי משפחות של ברווזים

צפיתי בגוזלים מתאמנים בקפיצות ובשחיה, נחים בשמש וגדלים

הרבה בעלי כנף מתקהלים וזוכים לפירורים משובחים, ותענוג להאכיל אותם

שוב טיפסתי על הגבעה ומולי עפה להקת דררות צורחות שנראו כמו דגים מעופפים, נחתו על הדשא

קראתי מחקר שמי שגר בקרבת פארק מאושר יותר, וזה נכון בעיני

רשימה זו מוקדשת לחברתי רותי א.