טוען...
כשהשעון צלצל בשעה 0438 התעוררתי קצת מבולבלת
אבל אז התקשרה גבריאלה כהן כדי להעיר אותי (כך סיכמנו מראש)
רציתי להצטרף להליכה שלה, וזה דרש השכמה מוקדמת
"קשה לצאת בשעה כזו", אמרתי לה, והיא ענתה לי "זה רק עניין של החלטה", והיא צדקה
ויתרתי על השחור שלי, כי מי רוצה לשתות משהו בשעה שכזו
בחמש הרחוב היה חשוך ושקט לגמרי
לא ידעתי אם האוטובוסים החלו לפעול והלוח המראה את הלו"ז היה עוד כבוי
החלטתי לצעוד את קינג גורג' לכל אורכו בחסות פנסי הרחוב
בשעה 0505 הציפורים מתחילות לצייץ בעוז וגוון השמים מבהיר
שני ג'וני תעשה לי סנדוויץ מעלים בי חשק
אך הכול סגור
שדרות בן ציון עברו שטיפה
הסנטר מאיר בחלונות הראווה שלו
גינת הכלבים בגן מאיר נטושה
הומלס ישן עמוק על הספסל
ב 0520 מגיע אוטו מברשת וגם אוטו זבל ומרעישים עולמות
ב 0520 מתחילה תנועת אוטובוסים
ב 0525 עולה אור הבוקר נותן לגיטימציה לרעש שבולע גם את הציוץ
כשאני מגיעה לכיכר מגן דוד השמים התבהרו
אוטובוסים כבר מרעישים בצומת
גבריאלה עומדת עם שלט של הליכות ג'יין ומקבלת את פני הבאים
איש לא מתלונן על השעה
כולם נכונים לחוויה חדשה
והיא מספקת את הסחורה
"חיפשתי דרך לראות סביבה מוכרת באור אחר", תרתי משמע, היא מספרת. "לצאת מהבית ב 0500 זו פעולה לא שגרתית שגורמת לנו לחוש אחרת ולראות דברים בעיניים אחרות"
היא מבקשת לרשום משפט אחד ואני רושמת: "פתאום התחיל כזה רעש. עדיין לא התעוררתי . השמיים אפורים."
בנחלת בנימין אני רושמת: "הכול סגור ואין איש"
ומצליחה לצלם בשלמות גרפיטי שתמיד היה מוסתר
אני שמה לב שרוב הבניינים היפים משתפצים
וגם לכתובת שינוי הוא הדבר היחיד הקבוע, כל כך מתאים לרגע הזה
בתחנה הבאה היא מבקשת לרשום את מיגון הצלילים
ואח"כ לרשום מה הסיפור של האנשים שאנו קולטים מהתבוננות בפניהם, בתנועותיהם, בשפת הגוף שלהם
בחרתי באינעל העולם, אצלו אני קונה תפוחים
ב 0600 נכנסים לשוק שדוכניו מתחילים להיפתח
וברכות בוקר טוב נשמעות מפי העובדים בו
בתחנה הבאה אנו רושמים קטעי משפטים שאנו קולטים תוך כדי הליכה וזה מעניין
אהבתי את הבחירה במרחבים השונים כל כך במהותם ובתחושה של ההימצאות בהם ואת המעברים בין הכיכר, לרחוב נחלת בנימין לרחוב הכרמל שדוכניו אך מתחילים להיפתח ועד החניון, גן צ'רלס קלור וחוף הים
בדרך חזרה עשיתי קניות בשוק שהתכונן ליום העצמאות
וצילמתי גרפיטי שביטא בעיני את התחושה שעברה בי בעת וגם אחרי ההליכה הזו בה יצאתי בחושך, צעדתי מהר עד שנהיה אור וחזרתי הביתה די מוקדם
והלכתי לישון (לא הצלחתי להירדם)
זו הייתה חויה בלתי נשכחת
אחת תגובה ל “לאורך קינג גורג', בחמש בבוקר”
מעניין לשמוע מה אתם חושבים
לרשימה הבאה
הצטרפו לרשימת הקוראים שלי
ותקבלו השראה לשיטוט וירטואלי או אמיתי, בעיר ובגינה, בטבע או באי יווני, בארץ ומחוץ לארץ
כל הזכויות שמורות © המשוטטת 2024 | עיצוב ופיתוח דורון משלי | עריכה חלי גוילי | תמונה ראשית: כריסה פצאה
איזה פוסט מקסים, געגוע להווה.