בשבת הראשונה של ינואר 2020 הגשם לא פסק, וטיפות גדולות נזלו על זגוגית החלון הצפוני מולו ישבתי

אני מאוד אוהבת לטייל בגשם ומצוידת היטב – מגפיים, מכנסי פלסטיק על הג'ינס ומעיל עם קפושון נגד מים ובו כיס מגן לאייפון

ואפילו תיק גב, כך שמטרייה מיותרת לי

בצהריים כשהגשם נחלש – יצאתי לפרק הירקון שהיה ריק מאדם

ביום סוער זה, סירנות של כבאיות ומכוניות משטרה לא הפסיקו ליילל והשתלטו על המרחב כולו

בניסיון להתרחק מהן

חציתי בגשר ועברתי לצידו האחר של הנחל

מאוחר יותר הסתבר לי שהעיר המוצפת הפכה לאזור אסון

הפרק תמיד מאפשר לי הפוגה כלשהי מהצפיפות האורבנית

כשטיפות נחתו על משקפי וכשרוח הרעידה את ענפי צמרתו של אקליפטוס – קלטתי תמונה מטושטשת

המים בנחל הירקון שבימי גשם משנים צבע, זרמו לכיוון הים 

ועליהם צפו בקבוקי פלסטיק ומכלים, צינורות ופסולת בניין ומיני לכלוך מכול סוג שהוא

אפילו כדורגל התגלגל בדרך אל הים

שני ברווזים שחורים עפו קרוב למי הנחל החומים

עורבים ומיינות שתו לרוויה בשלוליות

שמיים השתקפו בנחל ובשלוליות הגדולות ותעתעו בי

למזלי ברגע מסוים כשהחלטתי לצעוד ממש ליד הנחל

עיני התמקדו בגזעי עצי האקליפטוס

שמתי לב איך כל גזע כה שונה

ואיך יום של גשם משנה ומבליט את גוניהם

כשהתקרבתי כדי לצלם

שוב גיליתי איך הטבע מתבטא בפרטים הקטנים

ואיורים של ציירים אלמוניים על הגזעים ריתקו וסחפו אותי

מפתה להישאר בבית ביום חורפי וגשום

אך לי מסתבר שתמיד טוב להיות בתנועה

הייתי מאושרת שיצאתי וגיליתי מבט חדש על עצים לידם חלפתי כבר כל כך הרבה פעמים

ושאפתי את ריחם העדין של פרחיו

הצטערתי שהייתי חייבת לחזור הביתה

לא שבעתי מהטיול החורפי

והגעתי לפרק גם למחרת, הפעם מכיוון מזרח

ממרגלות הגבעה צפיתי בכיפת עננים שחורה מעל מגדלי העיר

אחרי הגשם הכול מתחדד – הדשא ירוק -רענן

הציוץ חד יותר

האוויר נקי יותר

צילמתי טיפות גדולות שצונחות מעץ ויוצרות אדווה בשלולית שנקוותה סביב גזע

ושלוליות עצומות שהאדמה לא יכלה לספוג

בעודי מבוססת בשלולית, צץ לו תן רעב שחיפש משהו לאכול

פעם  הזהירו אותי לא להסתובב בפינות נידחות,

ועכשיו אומרים לי יש תנים,

תזהרי.

רשימה זו מוקדשת לעליזה ציגלר. בחיי שלא צריך אומץ כדי לטייל בגשם!