בכל ימות השנה כשאני מגיעה (מידי שבוע) לירושלים

מיד אני חשה באווירה השונה כל כך מזו שבתל אביב.

ביום הבחירות ב-23/3/2021 העיר ירושלים הייתה שקטה

ורבים ניצלו את השבתון המאולץ לניקיונות פסח

זאת ראיתי בעת שיטוט ארוך בין רחוב עזה בשכונת רחביה, לרחוב נפתלי בשכונת בקעה לרחוב מקור חיים בתלפיות, לרחוב קורא הדורות בארנונה.

ניקיון כפיים ומחשבה, זה מה שדרוש לנו עכשיו.

בירושלים אני שמה לב שאנשים רבים טורחים לחייך אלי,

אני שמה לב לרוח ששורה בה

לעץ כליל החורש שפורח כעת באביב בין שני בנינים המצופים באבן

לאביב שמתפרץ ככה פתאום בלב שכונת מגורים

לרקפת מתחת לברז בחצר של יונתן

לשלטים

במיוחד לשלטים הציבוריים שבשכונת מאה שערים שאף שצולמו לפני כשנה, שוב מתאימים כל כך לאווירת הבחירות המקולקלת

  חרדים או חילונים כולנו זועקים גוועלד, הצילו.

גם שלטים קטנים בתחומי חצרות הבתים, מצביעים על אדיבות והתחשבות הדדית

בירושלים יש מאכלים כמו קוגל בגודל עצום שנמכר במכולות ובמעדניות בדרך בית לחם לקראת סופי השבוע

ולצניעות כפי שראיתי במכולת בטעם של פעם בשכונת ארנונה בה הבן מוכר את העוגות של אמו

יש פיתה מרובעת

תמיד אני שמה לב לדברים שיכולים להתקיים או להתרחש רק בעיר הזו,

אבל בערב פסח התחושה מתעצמת.

פתק שמודבק על חפצים שמפנים בניקיונות פסח

חמץ על הגדרות –

ואני חושבת שהוצאת החמץ על הגדרות היא פעולה סמלית כרגע.

כי חמוץ לנו הלב וגם נחמץ מהצבעה רביעית בשנתיים ומהרעל סביבנו

הלוואי והיינו מצליחים להוציא מתוכנו את החמץ הזה, להקיא אותו.

בפינות רחוב ובחניונים נתקלתי בעמדות למכירת חמץ, כי גם על מצוות פסח ועל מצוות בכלל צריך לשלם.

ואז ראיתי את המגעילים.

גם הם היו אדיבים אלי והסבירו לי על פעולת ההגעלה.

בכפפות אדומות הם מכשירים כלים לכבוד פסח

וגובים מחיר לפי מחירון של הרבנות.

רשימה זו מוקדשת לגל