טוען...
בעת מבצע צוק איתן לא יכולתי לכתוב דבר שאינו קשור למצב
פניתי לכמה מאמני הרחוב ושאלתי אותם באיזה אופן המצב משפיע על עבודתם ברחוב ובקשתי שיבחרו בציור אחד שמתאים ל"מבצע" ביולי 2014
אני מתנצלת על האחור: האתר נפרץ ולכן היו בעיות טכניות
דמויות הקופסונים שלו עדי סנד מבטאים תמיד מסרים חברתיים פוליטיים על מאבק וכאב, תיסכול ואי יכולת, לצד תקווה לעולם מלא באהבה ובהרמוניה
האמן בחר באריה בעל זהות ישראלית ברורה – מלך החיות שמסמל כוח ושליטה אך מקווה שהצופה יקח אותו למקום מנחם דווקא
איתן דוידי חשב על הפרשנויות השונות למצב והכין שבלונה של יואב (פולי) מרדכי
ומשאיר את הפרשנות לעיני המתבונן
סניור גי חש במתח וממשיך ליצור כשמצב הרוח האישי שלו מושפע מהמצב המלחמתי ומתייחס לבלבול ולסתירות שהוא חש
בתקופה בה תפיסת עולם, זהות ואידאולוגיה עומדים למבחן –
פנים בהן העיניים לא רוצות לראות את הדם והפה סגור, הוא צייר ביולי 2014 חודש בו חגגו הדיכוי והדיכאון, הדם והצבע האדום שהיה הכי פופולרי
ARC D.L.P , אדריכל ששואל את דמותו של רופא המגפה מימי הביניים וחותם כ architect de la peste
צייר גם בעת שנשמעה אזעקה וכל שרצה היה להיות בבית עם חברתו והכלבים
מאחורי קיר זכוכית לא נגיש הוא צייר מנחת שלום בלתי מושגת
בתערוכת הגרפיטי הקבועה בקומה השביעית בתחנה המרכזית החדשה שהוא שותף בהקמתה
כשביקרתי בגלריה משונע בתערוכתו של אמן רחוב בועז סידס בשיתוף עם האמנית ג'ולי פיליפנקו
לא יכולתי להתעלם מתמונה משותפת בה רואים את האמן רוכב על אופניים כשפניו מכוסים בנדנה
בועז סידס צייר בשנה האחרונה ברחבי העיר עשרות בנדנות כסמל לרוח חופשית של אזרחי המדינה הרבה לפני המבצע
ראיתי בדמות המצויירת רוח לחימה שמבטאת את אישיותו ואת תמצית אמונותיו
וזו ההזדמנות להמליץ על תערוכה זו בגלריה המיוחדת הזו
על תהליך העבודה המעניין שהניע אותה תוכלו לקרוא או לשאול בעת הביקור – שימו לב לדוב הגדול ולשני המנגנים שזורקים אותנו לעולמות אחרים
מתוך עולם האסוציאציות הפרטי שלי קראתי לעבודה זו רוחות מלחמה
היא מתופפת, דוב גדול ומאיים מגיע למקום שאינו שייך אליו כלל, והקופיף הקטן נאלם ונותר חסר אונים
3 תגובות ל “צוק איתן בעיני רוחם של אמני רחוב”
מעניין לשמוע מה אתם חושבים
לרשימה הבאה
הצטרפו לרשימת הקוראים שלי
ותקבלו השראה לשיטוט וירטואלי או אמיתי, בעיר ובגינה, בטבע או באי יווני
כל הזכויות שמורות © המשוטטת 2024 | עיצוב ופיתוח דורון משלי | עריכה חלי גוילי | תמונה ראשית: כריסה פצאה
מרתק. תודה.
אני קוראת את התמונה אחרת לגמרי: הדוב לא נראה לי מאיים אלא חופשי – שלושתן דמויות קרקס, אבל בעוד הוא השתחרר מהאזיקים השניים האחרים עדיין כבולים לתלבושות המגוחכות ונאלצים למלא את התפקיד שהוטל עליהם. האם גם הם ישתחררו בעקבותיו? ימים יגידו.
נהניתי מהציורים של בועז סידס.
תודה לך על הכתבה.
הרוח החופשית שעולה מהציורים הפיחה בי קצת אופטימיות, שחסרה לי מאוד בימים אלה. תודה 🙂