מסעות אל יפן וממנה הוא ספר מלא בגעגוע לעיר טוקיו והרהורים על חלוף הזמן

באחרית דבר, המחבר דר. ארז יוסקוביץ, חקר והקדיש פרק למסורת העתיקה של כתיבת יומנים, ולשירת הייקו

בתו של הסמוראי הוא יומן אישי שכתבה מטסו אינאגקי סוגימוטו (יצא לאור בשנת 1925)

מהספר למדתי על חיי כפר בצפון יפן בסוף המאה ה-19, על השינויים שחלו ביפן בתקופה זו,

ועל הבדלי התרבות והמנהגים איתם נאלצה להתמודד כשנישאה וגרה בארה"ב.

נאמנותו של החשוד X שכתב קייגו היגשינו הוא ניסיון לפתור תעלומת רצח

שניים מהגיבורים הם מדענים למתמתיקה ולפיזיקה, ומרתק לעקוב אחרי

נקודות המבט המעניינות שלהם בהקשר לפרשיית הרצח

ומעניינים מאוד גם היחסים האישיים בין הגיבורים בסיפור

הארץ הטהורה, תרתי משמע, הוא רומן היסטורי המבוסס על סיפור אמיתי

שכתב אלן ספנס ומתרחש בשנים 1858 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה.

הגיבור תומס גלובר שידוע גם כסמוראי הסקוטי,

משחק תפקיד ראשי בפתיחת יפן למערב, ודרכו למדתי על התקופה וגם על שנאת זרים.

הסתבר לי שבסוף ימיו הוא התגורר בשכונה היפה בה גרתי – אזובוג'ובאן

שינג'ו הוא ספר מתח שכתבה לורה גו רולנד

למדתי ממנו על אווירת ימי הביניים בעיר אדו (טוקיו)

סאנו שהפך לקצין משטרה בעל כורחו, חושד שמדובר במעשה רצח ולא בהתאבדות נאהבים,

תוך כדי החקירה המסועפת למדתי רבות על תרבות ומנהגים,

על תלבושות, קידות וטקסיות ואמנות השיחה היפנית החמקמקה – מעורפלת, ועל הדברים שנאמרים באופן לא ישיר.

התרשמתי מאוד מהמנהגים הקשוחים ללא פשרות.

למדתי על משמעות הבדלי המעמדות ומקומו של כל אחד בחברה היפנית המסורתית

למדתי גם שיפן התנהלה באופן מושחת, ושכוח והשפעה, צבירת הון ומזימות פוליטיות  – הנחו את הגיבורים

זה מוטיב שחזר בכמה מהספרים

בשליחות הקיסר למחוז קזוסה כתבה איי-ג'יי-פרקר

זהו סיפור בלשי המתרחש ביפן במאה ה-11

למדתי עד כמה הייתה המערכת הבירוקרטית מסורבלת

והופתעתי עד כמה מזכירה יפן העתיקה את החברה המערבית בת ימינו.

באמתלה של סדר, כבוד והיררכיה

מתעצמים השחיתות, רדיפת הבצע והאלימות גם בקרב שופטים, אנשי דת ונזירים.

ברומן מכתבים בין גבר ואשה שנפגשו במקרה, בספר רקמת סתיו שכתב טרו מימוטו,

למדתי על יחסים במשפחות יפניות, על אמנות השיחה העדינה ועל היחס לטבע

הבוקר בא תמיד כתבה שיבטה טויו (תרגם איתן בולוקן)

ספר שירים מרגש בו הזקנה מדברת מפיה של הסופרת שחצתה את גיל 90

וכמובן כשחזרתי וקראתי שוב כמה מספריו של הרוקי מורקמי, סופר שאהוב עלי

בלילות ירח מלא כשהבטתי אל מגדל טוקיו שנשקף מחלוני, מרותקת לתנועת הירח שחצה אותו,

הייתי נזכרת בסצנות שהמציא הסופר

אני אוהבת לקרוא את ספריה של הסופרת בננה יושימוטו

פשטות הכתיבה מול עומק היחסים הבינאישיים, והחיפוש העצמי של הגיבורים שנפתחים לתרבות המערבית

בשבח הצללים – המסה של טניזאקי בה נזכרתי בכל פעם כשנכנסתי לחלל שעוצב במסורתיות

וכשראיתי את האסלה המתוחכמת נזכרתי מה שהוא כתב על בית הכבוד – ועל האווירה היפנית בשירותים

קראתי את ורד אחד שכתבה מוריאל ברברי, סופרת צרפתייה שחיה בקיוטו.

מאוד אהבתי את האווירה, את העדינות והפואטיקה של התיאורים.

הספר הזה עושה תיאבון לטעום את המאכלים וגם לבקר במקומות בהם טיילה הגיבורה

אהבתי גם את אופן העריכה של הספר ואופן העמדת הטקסט על הדפים, שמאפשר קריאה קלה וקולחת.

תיאורי הפרחים והעצים נגעו ללבי

משי מאת אלסנדרו בריקו הוא ספר מסע אל יפן וממנה שמתרחש במאה ה -19

הסופר מביע בפואטיות את המסתורין של יפן

זה רק חלק מהספרים שזכיתי לקרוא.

(נזכרתי גם בסדרה פסיעות על רצפת הזמיר, שקראתי כשחזרתי בפעם הקודמת מיפן.)

מעבר לכך שהספרים העשירו אותי בידע כללי על תקופות שונות ביפן

הם היו חלק מהמסע לפני וגם אחרי ועזרו לי להכיל את החוויות הרבות