הערוגה שענבל קבלה לפני שלוש שנים נמצאת במרכז הגינה. היא באה עם לב פתוח ורצון להכיר אנשים וגישות חדשות, ולתרום את חלקה.

אולי זו גם הסיבה שהיא שינתה את גבולות הצורה המלבנית של הערוגה, אספה גזרי עץ עגולים ונמוכים שהשתלבו בקרקע, ותחמה את השטח שלה בצורת לב.

מרחב הערוגה של ענבל רך, מזמין ופתוח, מרווח ומאוורר, ההיפך מדחוס.

רואים מיד את הייחוד והיצירתיות, את הצניעות ואת הגישה האקולוגית שחשובה לה במרחב הירוק.

מתי ולמה הצטרפת לגינה?

לגינה באתי לפני שלוש שנים כשהילדים גדלו. רציתי להיות מעורבת יותר בקהילה ולהכיר חברים חדשים. אני גרה בשכונה 22 שנה, ותמיד נהניתי להסתובב פה עם הכלבה.

הטריגר היה טיול בבולגריה. ראיתי שליד כל בית, יש ערוגת ירקות לתצרוכת משפחתית. שם התגבש הרעיון לאכול את מה שאני מגדלת.

תתארי את הערוגה שלך

רציתי לתת לערוגה צורה מעוגלת, רכה ופתוחה שתתאים לי ותשקף אותי. אספתי גזרי עצים ויצרתי צורת לב.

חלקה האחורי הוא כגב גבוה. חלקה הקדמי שטוח ומשתרע.

אחרי ארבע עונות, אני כבר שותלת רק מה שאני אוהבת.

ויש לי אורחים שבאו לבקר כמו מליסה ודלעת. אני עוקבת בסקרנות אחרי גזר אחד שצומח מחוץ לעונה.

חשוב לי להוסיף את שאריות האוכל שלי לערימת הקומפוסט ולדעת שבסיום התהליך אשתמש בו להשביח את האדמה בערוגה שלי.

לאחרונה החלטתי להוסיף שלט קטן עליו ציירתי בכתב ידי את שמי. הנחתי אותו על נעל מוכספת שמצאתי. מי שיעבור פה ידע שזו הערוגה שלי.

מה הקשר שלך עם הערוגה?

הערוגה חיה ואני מפתחת קשר אישי לצמחים, עוקבת, מתבוננת ומגיבה להם. אין לי תכנית עבודה מוקפדת, יש לי דו-שיח, תרתי משמע. אני זורמת עם הצמחים וקשובה לצרכיהם המשתנים.

אם יש צורך אני נענית לו. אם הם מבקשים עוד מקל להדליה אני מוסיפה. אם הם זקוקים לעוד חוט – אקשור בעדינות. אני תומכת בהם והם נותנים לי מתנות קטנות – פרח וורוד, תות או עגבנייה.

הערוגה בשבילי היא כלי לביטוי  וגם מעבדת ניסויים.

מתי את באה לגינה?

אני מגיעה כמעט בכל יום כשאני מטיילת עם הכלבה, נהנית לראות הפתעות בערוגות אחרות, בודקת מה השתנה, ומטפלת בערוגה.

כשאני פוגשת אנשים, לפעמים אני מזמינה אותם לקטוף תרד או פטרוזיליה.

בדרך כלל אני מגיעה בימי שני ליום העבודה הקבוע המשותף. לפעמים אם אני אחרי יום עבודה מעייף, אז אעדיף לנהל שיחות חולין בשבילי הגינה עם חבריי הגננים.

מה למדת פה?

למדתי לנהל את הערוגה שלי – לעדור ולהשתמש במגוון כלי עבודה. למדתי להכיר צמחים. למדתי שאני יכולה לאכול עלים טריים או תירס טרי חי.

את מלאכת הגינון אני לומדת דרך ניסוי ותעייה. בתחילה הדאיגו אותי המחלות שלהם כמו קימחון. עכשיו אני עוקבת אחרי התפתחות של מחלה, יודעת לצפות מה יקרה ופחות נלחצת.

רכשתי ידע מקצועי רב ואת הניסיון שלי אני מיישמת ומעבירה לאנשי חינוך אותם אני מלמדת איך להקים ולטפל בערוגה. והם מעבירים את הידע לילדים איתם הם עובדים  בגנים בהן אני מדריכה     .

מה שינתה אצלך הערוגה?

באתי לגינה גם כדי להרחיב את מעגל ההיכרויות שלי. ובאמת, כמה שכנים הפכו לחברים. המעורבות שלי לטובת קהילת השכונה הביאה לכך שרבים יותר מכירים אותי.

אני דואגת לשלטי הסברה בגינה, מבקשת את עזרת הגננים באירועים של הגינה ומי ששם לב לשינויים יכול לעקוב אחר העקבות שני משאירה ומפזרת בגינה.

באילו אתגרים את נתקלת?

הגינה היא מיקרוקוסמוס – השתקפות של החיים עצמם.

בין הערוגות אני לומדת להכיר, לקבל ולהכיל אנשים בעלי גישות שונות לגמרי משלי, ואני רוצה לכבד את הבחירות שלהם וללמוד לעבוד לצידם. למדתי שהיחסים שלי עם חברי הגינה בפרט, משקפים את היחסים החברתיים שלי עם סביבתי בכלל.

מה ההתלבטויות שלך?

עכשיו כשאני כבר ותיקה יחסית, ונותנת יד למה שקורה בגינה, מגינון דרך טיפול בקומפוסט ועזרה באירועים כמו מסיבות החלפת בגדים, אני שואלת את עצמי עד כמה אני רוצה להיות שותפה בקבלת החלטות כלליות, איפה אעדיף להשקיע את האנרגיה שלי, ובאיזו מידה רוצה להיות נוכחת.

באיזה אופן בני משפחתך שותפים לחוויה?

אלי בעלי אחראי לזרוק שאריות לקומפוסט, ואז הוא מבקר בערוגה מדווח על השינויים שהוא רואה וכך הוא קשוב אלי דרכה.

האם לדעתך נוצרה פה קהילה מגובשת?

יש בגינה "קהילונת" עם דומיננטיות נשית שנעים לי להשתייך אליה. אבל עם הרבה חברי גינה אני מרגישה שאנו שותפים למרחב הגינה ולא יצרנו קהילה מגובשת.

איך את משתמשת בירקות ובפרחים? איך את צורכת אותם? מה את אוהבת לבשל?

הפרחים משמחים אותי כאשר הם צומחים בגינה. אני לא קוטפת. חלק מהירקות אני אוהבת לאכול ישר מהשיח.

וחלקם זוכים לטיפול של כבוד ואף לצילום במטבח שלי

משפט לסיום: על סמך הניסיון שלך, מה והאם תשני משהו לקראת עונת החורף הבאה?

העונה הבאה נופלת על שנת שמיטה, יש לי רעיון שדורש שינוי קונספט, ויתור ומעט הקרבה.

הייתי רוצה להתנסות לגדל ביחד ירקות עבור הקהילה, לשים שלט שערוגה זו מותרת לכולם, ושכ"א יוכל לקטוף ממנה מה שירצה. בשבילי זו בדיקה והתמודדות עם יצר הרכושנות.

ומעניין לבדוק האם יהיה עוד מישהו שמעניין אותו ניסיון שכזה – לעמול, לגדל ואז לשחרר את מה שגידלנו. להתחלק ולאפשר לאחרים לקחת חסה, גזר או צנונית, ומה שיחשוק

תודה לענבל המרואיינת הראשונה בפרויקט החדש הערוגה שלי ואני, על הפתיחות, הכנות והנכונות לשתף

נאחל לך שהגינה תהיה עוד כלי מהנה להגשים כמה מחלומותיך