בבוקר יום רביעי הייתי צריכה לתקתק את הזמן כמו שרק תל אביבי יודע – וזה אומר באופן יוצא דופן, חריג אפילו – להעזר במכונית כדי להגיע מהר מיעד ליעד. הייתי אופטימית.

רחוב חיסין, מאי 2012

וזה מה שקרה: כשהגעתי לבריכת גורדון (מרחק כשבע וחצי דקות נסיעה מהבית) לא יכולתי להיכנס לחניון אתרים כי הוא היה מלא בגלל איזשהו כנס

או קיי אמרתי לעצמי אנסה לחפש חניה בסביבה, אבל זה היה מעשה מועד מראש לכישלון

צולם בשדרות ח"ן

אחרי סיבובים של כחצי שעה ויתרתי על השחייה המענגת ואמרתי, נו אמלא דלק

נסעתי לתחנה ברחוב הירקון ונתקלתי בשלט "התחנה סגורה זמנית"

צולם ברחוב עליה, יוני 2012

ליד הסופרסל שלי (שהלוואי והיה שלי) הייתה חניה פנויה, אז עצרתי והחלטתי לערוך את קניית הבשר כי נותר לי מעט זמן חופשי. חניתי, נכנסתי לאיזור ממוזג ובתור לבשר עמדו שמונה איש (ספרתי אותם)  ובראשם אישה שהחליטה על הצטיידות בשרית חד שנתית וגרמה לפקק תנועה.

ויתרתי על הרעיון לעמוד בתור ונותרה לי משימה אחרונה להבוקר –  לחזור לרגע הביתה לפני שאני יוצאת מחוץ לעיר – אבל הכניסה לרחוב הייתה סגורה ע"י המשאית שבצעה פעולה ירוקה ורוקנה את מכלי הפלסטיק מהמכל הגדול. תקועה, המתנתי בסבלנות בלי לסנן קללה.

בימים חמים אלה אני מתנחמת בפריחת עצי הצאלון שאני רואה כשאני משוטטת ברגל או נוסעת באוטובוס ברחבי העיר – הם כמו תכשיטים יקרים וגורמים לי להתפעם

ככר מסריק, 22 ליוני 2012

ככר רבין, יוני 2012

9 תגובות ל “פאק מיי לייף”

  1. אלישבע זלצר

    וכמו שאמא שלי אמרה לי כרגע: קראתי את הרשימה אין חדש

  4. ברוך

    אלישבע יקרה, אחת מי יודע: איך להפוך יום מעצבן לסיפור משחרר, איך לתרגם "נאחס" לנכס יופי – רק את!

  5. נטלי

    ביד קלה ומיומנת את רושמת את הקשיים היומיומיים שהרוב מגיב עליהם בכעס ובאלימות מילולית. לאלימות את נותנת ביטוי בעזרת הגרפיטי שאת מתעדת ולאהבה לעיר, למרות הכול, משמשים אותך התצלומים. המשיכי. כיף לקרוא אותך.

  6. נחמה

    אני גרה באחת הערים הגדולות בצפון אמריקה. בריכת השחייה שלי ממוקמת בקומה התחתונה של בניין המגורים (לא משהו של עשירים. בניין דירות רגיל לגמרי). יורדת במעלית, שוחה, חוזרת הביתה להתקלח. לוקחת המטרו מהתחנה ליד הבית לעבודה. עשרים דקות, אני שם. אין לי אוטו. לא צריך אוטו. אמריקה.

  7. איריס סמרה

    אלישבע,
    תודה על הטיול המשותף, הרגשתי שלקחת אותי בעדינות ביד והלכנו יחד צעד צעד, כמעט קיללתי בעצמי ..
    אוהבת את הכתיבה שלך, לא משנה איזה תכנים תבחרי, תמיד נשארת תחושה רעננה.

  8. שי

    אם היית מגיעה לבריכה ללא רכב – שזה כנראה המעשה החכם בת"א – היה נחסך מאיתנו הטור היפה הזה. ונתנחם בחצי הכוס המלאה.. תודה

  9. יוסי דביר

    חמוד. ולנחמה: אני גר מול הולמס פלייס. כנ"ל, חוצה כביש, שוחה, חוזר הביתה. בריכה חצי אולימפית משוכללת. איזה כיף לנו לא רק באמריקה, אה?

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)