ספרי קצת על עצמך

טוב, אז אני פייגי גודמן, בת 37, נשואה למענדי (38) אמא לילדה מהממת (בת 5).

גרה בשכונה הקסומה מעוז אביב ובאופן כללי, ממלאת את חיי בעשייה, בתוכן ובמשמעות.

משתדלת לחיות בהווה ולנצל את הרגע.

למדתי חינוך מיוחד ואני עובדת בתיכון בכפר חב"ד כרכזת מעורבות חברתית ומורה מקצועית לחסידות, מחשבת ישראל ומודעות אישית.

מתי הצטרפתם לגינה?

כשהגענו לשכונה התחלנו להכיר את הפינות המיוחדות הקיימות בה, וכך שמענו על הגינה.

מיד אחרי השמיטה הקודמת לפני 7 שנים – הצטרפנו.

מה הלהיב אותך?

בתחילה רק אני עבדתי בערוגה.

לא הייתי רגילה והיה לי קשה. הייתי חוזרת עם שרירים תפוסים ושפשופים בידיים.

גדלתי בעיר ירושלים, כבת אמצעית במשפחה של 16 ילדים ולמעט משחקי ילדות כמעט ולא נגעתי באדמה.

אני אוהבת את הירוק בעיניים,

הכי מפליאים אותי תהליכי הצמיחה – הפלא הזה שאני טומנת זרע שצומח, מוציא פרח, והוא הופך פתאום לפרי, נניח למלפפון.

אני נפעמת בכל פעם מחדש איך עובד כוח הצומח, זה אלוקי בשבילי.

מה אהבת?

החיבור לטבע מיד יצר חיבור לאנשים שהיו ועדיין עבורי מקור השראה –

אנשים כמו נעה שטריכמן, אלון אלירן ויעל ענבר, כמו רותי בארלי וימית גל, קרן גלוקסין ובעז שחם, המדריך המקצועי ועוד.

כל אחד והמיוחדות שלו.

נהניתי להיות חלק מהקהילה שנוצרה סביב הגינה.

הרגשתי שנותנים לנו מקום ומקבלים אותנו

זו הייתה תחושה נעימה ודרך להרחיב את מעגלי ההכרות שלנו כתושבים חדשים.

לא פלא שכשחנה מרים נולדה, בחרנו לערוך את המסיבה לכבודה – בגינה.

היא פה מאז שהחלה לזחול.

היינו מצלמים אותה אוכלת בוץ וקוטפת תותים או עגבניות.

ספרי על פעילויותיכם בשכונה?

אנחנו חסידי חב"ד, שליחים של הרבי מליובאוויטש. פועלים בכוחו ובהשראתו.

אנחנו כאן כדי להוות כתובת יהודית ולאפשר לכל מי שרוצה, חיבור לערכים ומסורת.

הפעילות שלנו מקיפה את כל מעגל השנה היהודי, וגם את מעגלי החיים.

 בחנוכה אנחנו מדליקים נרות ביחד בגינה, אני מכינה לביבות, ויושבים לאור הנרות.

בפורים אנו קוראים את המגילה, מחלקים משלוחי מנות, ובפסח מצה שמורה.

אני מאד אוהבת לקחת חלק פעיל ב'מסיבות החלפה' בגינה, במיוחד לאור העובדה שהן מתקיימות בימי שישי, וכך מתאפשר לנו להשתתף.

אני חברה בקבוצה של 'סירי לידה' ומתנדבת לבשל מכל הלב ליולדות בשכונה.

בדק השכונתי, אני אוהבת לשבת עם חברות ללימוד משותף בחיק הטבע.

בתקופת האביב, בשבתות בין פסח לשבועות, יש לנו שיעור של שבת אחה"צ.

הקבוצה מאוד הטרוגנית. (נשים בגילאי 20-60).

אנחנו לומדות 'פרקי אבות' מזווית נשית ומסרים מתוך אמרות חז"ל. לפעמים אנחנו מסיימות בשירה משותפת, שמתמזגת עם ציוצי הציפורים והשחפים.

תארי את הערוגה שלך

הערוגה שלנו קטנה וממוקמת ליד הלול.

הערוגה מאווררת ואנחנו שותלים במרווחים ושומרים מרחק בין זן לזן – כדי שלא יתערבבו

משתדלים לטפח ולעשב אותה

  חשובה לנו חוויית הטיפול בה, לאו דווקא התוצרת שלה.

מבחינה הלכתית יש איסור לאכול עלים הנגועים בחרקים. אנחנו לא בלחץ אם לא תהיה לנו חסה לארוחת ערב 😊 ונותנים את העלים שצומחים אצלנו, לתרנגולות.

השנה הערוגה בשמיטה

כן. ממש כך. זכינו לקיים מצווה מיוחדת. שש שנים עובדים, ובשנה השביעית היהודי נדרש לשמוט את הקרקע, לתת לאדמה לנוח. לא לזרוע, לא לשתול.

בשנת השמיטה אדם מפקיר את שדהו, שם שלט "הפקר" וכ"א יכול לקטוף.

בתחילת השנה חנה מרים הכינה שלט – הפקר! – ערוגה זו שומרת שמיטה

וכך התחברנו עם כל החקלאים בארץ, בעלי הקרקעות ששומטים ומקבלים את התואר "גיבורי כוח עושי דברו" – שש שנים הם חקלאים, ובשנה השביעית מתמסרים לרוחניות ולקדושה ולומדים תורה. האדמה בשנת שבתון.

מה דעתך על התהליך שקורה בגינה?

מעניין להתבונן על התהליכים בגינה.

החלק של הכנת הערוגה בתחילת העונה – העבודה הקשה וההשפעה שלה על ההמשך.

חלק מהאנשים משקיעים רק בתחילת התהליך ומפספסים את ההמשך – לדאוג לערוגה דורש התמדה ועקביות – להשקיע, לטפח ולעקוב אחרי מה ששתלנו.

יש תקופות בהן אנשים מתעייפים מכל מיני סיבות.

גם אני מרגישה את זה. אולי זה קשור להשקעה בתחומים אחרים של החיים.

מה החלום שלך?

היה לי חלום שכל הערוגות בגינה ישמטו בשנת השמיטה, והאדמה תנוח ותתרענן.

ובשנה הזו נשקיע במפגשים בין אישיים, זאת אומרת, יותר בחלק של 'הקהילה'. אולי הוא עוד יתגשם בשמיטה הבאה (עוד 7 שנים).

אה, ועוד משהו קטן, בעונת התותים, הייתי שמחה אם יגדלו לנו מלא תותים יפים טעימים ושלמים, שהמכרסמים לא יגעו בהם, ואף אחד לא יקטוף אותם מהערוגה במקומנו

משפט לסיום

אלוקים (עם ה' באמצע) זה בגימטריה הטבע (86).

כשמתבוננים בתהליכי ההתחדשות והצמיחה רואים פשוט אלוקות.

שום דבר לא מובן מאליו.

המעבר מאין ליש, מזרע לצמח. אלה פלאי פלאים של בריאה.

מבחינתי, זו שיעור אחד גדול של אמונה!

נאחל לכם שבשנה הבאה תחזרו לגינה מלאי מרץ! אתם חסרים!

השיחה נערכה ביוני 2022

 את התמונות הנוסטלגיות צילמה פייגי

בפרויקט שיחה מול הערוגה תוכלו לקרוא עוד על

ענבל בן ארי, על אלה פרי,

על עלמה אדוט. על שלי סגל-שקד. עלי, אלישבע זלצר, על יעל ענבר , על עומרי ינאי, על אלון אלירן

על גלעד ערמון, ועל בעז שחם