אלישבע יקרה,

איזו יצירתיות מלבבת. איך אמרנו כשהיינו ילדים? שהכול יחזור אלייך, את מביאה הרבה אופטימיות ושמחה. ושלא תפסיקי לעולם. תשמרי על הסקרנות שלך שתמשיך להוביל אותך למקומות ומפגשים יוצאי דופן

דליה

אלישבע יקרה,

שוטטתי באתר שלך, נהניתי מאוד! סיור מופשט, רגיש ופיוטי!

להתראות

חנה קומן, גלריה צדיק, מאי 2014

אלישבע מביאה לנו הביתה פינות נידחות מתל אביב ותמיד מרתק להתבונן בתמונות.

קרין חזקיה, קוראת קבועה, מאי 2014

כרגיל, את עושה לי חשק לצאת לטיול קטן.

שלומית

תמיד מפתיע מה שנמצא מתחת לאף – את כותבת על מקום שעברתי בו מאה פעם לפחות ולא שמתי לב אליו.

דורית

יש משהו מאוד "נכון" בשוטטות המצולמת הזאת, שמעבירה לצופה את חווית החיים כאן, עכשיו, ברגע זה – על כל העושר המזומן לחושים. מתעוררת בי המחשבה, שהלוואי יכולנו כולנו להתמסר לחיי שוטטות קשובה ומשתפת. המחשבה הזאת מובילה לכיוונים רבים, תלוי במי המדובר, בנסיבות חייו בתקופה זו או אחרת. …כשחורגים מן השגרה ויוצאים לטיול – עצמאי או מאורגן – טיול שבו בעצם הנפש מטיילת לא פחות ואף יותר מן הגוף, קורה לנו דבר דומה. אבל לא כל אחד זוכה להפוך את הטיול בסביבה המיידית הנתונה לכאורה לכולנו, למסלול חיים ויצירה, כמוך.

דינה קטן – בן ציון, קוראת קבועה

תודה שהזכרת לי את הכיף שבשוטטות חסרת המטרה ואת האושר שבפקיחת עיניים למתרחש. שמחתי לשמוע ולהיפגש. היה תענוג.

שירלי באומר, על סיור בקריית המלאכה, מרץ 2014

תודה על סיור מקסים ששבר לי כמה מיתוסים.

טלי שגב-קורות, על סיור בקריית המלאכה, מרץ 2014

התכתבות עם אורה בכור, לפני ואחרי סיור:גדלתי בשכונת שפירא והייתי נוסעת עם האופניים של אבא להביא פיתות חמות מקריית המלאכה. הכול סגור. שורות של בטון ומתכת חלודה. רק הריח של הפיתות החמות עולה באפי. האזור היה מאיים, כמו אז גם עכשיו. אהיה איתך בסיור, מצפה להיפגש עם פחדי ילדות…ממבט אחר, בוגר.

ריגשת אותי באישיותך, בחינניות שלך, באהבתך לאומנות הרחוב. גישתך, הידע שלך והצורה שבנית את הסיור, היו עבורי חוויה מתקנת. בעיני השגת את המטרה. ראיתי אמנות ולא הזנחה, ראיתי חיים שלמים של ציירי רחוב, של אמנים שכל קיר עבורם שווה יותר מתמונה במוזיאון. ובאופן אישי, כמובן, להסתובב בין שביל המלאכה ושביל המפעל, ולראות את הסביבה בעיניים שלך, היה עבורי משהו אחר, שלא חוויתי קודם.

תודה על אחר צהריים מלא תוכן.

אורה בכור, על סיור בקריית המלאכה במסגרת הליכות ג'יין, מאי 2014

אלישבע, מזמן לא התרגשתי מבלוג ומכתיבה יצירתית באופן שבו התרגשתי מהמשוטטת. הפוסט כתוב נפלא ויש בו חיבור למה שעושה אותנו אנשים. פשוטים.
תודה.

איזה פוסט מקסים, מרחיב דעת ומחייה נפש.
פשוט תענוג לקריאה. עושה חשק עז לגלות את מסתרי האי בעצמך, לבקר בו, לחוש אותו על בשרך ולהנות מזכויותיו 🙂

אלישבע,
את נפלאה. סקרנות אינסופית ששומרת אותך רעננה ופתוחה להתבונן מסביב בעיניים המקוריות שלך. עיניים שתמיד מיטיבות לאתר את כל הטוב והיפה, בטבע האנושי ובטבע שמקיף אותנו, יופי שרבים חולפים בלי להבחין בו.
תודה לך על זריקת האופטימיות!

דליה כותבת לי על הרשימה גיהנום בעיר – נראה שהגיהנום בעיר משקף את הגיהנום הפנימי של כולנו ויכול להיות גם הפוך
הגיהנום הפנימי שלנו יוצר את הסביבה שבה אנו חיים. מדהים איך הבאת את התמונות המדויקות שמדגימות את זה.