36 ימים בהם התעוררתי ביקיצה טבעית בדיוק רגע לפני הזריחה המרהיבה כשהכדור הכתום העפיל מעל קצה הצוק

זו השעה שהכי אהבתי לשבת ולבהות בגוונים הרכים של אור הבוקר כמו בציור יפני
עד שקווי המתאר התבהרו

36 ימים שברובם התעוררתי בלי תכנית, מסיטה את הווילון בחלון הגדול, יוצאת עם הקפה לעמדת צפייה כחולה, ומצפה להפתעות שיביא היום החדש

36 ימים בהם לא מיהרתי לשומקום והדאגה היחידה שלי מיד כשהתעוררתי הייתה, האם הים יהיה חלק או גלי

36 ימים בהם המרחב הפתוח שלי היה בגווני כחול מלוא האופק, והסאונד – רחש הגלים

36 ימים בהם כל המחשבות שלי נטמעו ברעש הגלים הנשברים לחוף ובמנגינות הצרצרים של סוף הקיץ

ימים בהם עקבתי אחרי תנועת הגלים לפי כיוון הרוח וההתנפצות שלהם לחוף מתחתי

36 ימים בהם עקבתי אחרי איש אחד בקסקט לבן ששחה שחיית גב שלוש פעמים ביום בשעות קבועות וגם אחרי הכלב ששמו שוקולד ששחה הלוך ושוב לאורך המפרץ

36 ימים בהם צפיתי בעשרות אניות נוסעים, ספינות ומשא, סירות ומעבורות חולפות במרחק נגיעה

36 ימים בהם ירדתי שמונה מדרגות וטיילתי על החוף האדום

הרמתי אבנים, זרקתי חזרה למים וביקשתי שמשאלות לבי יוגשמו

36 ימים בהם רבצתי על החוף מתמכרת לשמש הנעימה

36 ימים בהם שחיתי עם דגים קטנים ואלמוגים סגולים מתפעלת מאבנים וגושי סלע שהועתקו  אחרי רעידות אדמה והרגשתי כמגלה עולם תחתון

36 בהם ראיתי עיט או שניים חגים מעלי ולהקות קטנות של ציפורים משתובבות

או מראה של ענן שלא אשכח

36 לילות של שמיים זרועי כוכבים ואפלה מוחלטת מצב שעירונית כמוני לא רגילה

אליו

בתחילת הביקור ב 13 לספטמבר הירח היה כמעט מלא

וערב ערב במסיבות עם חברים עקבנו אחריו

היו לילות שהוא היה ענק, כתום וזוהר וזו הייתה שיחת היום (למחרת)

וכשטיילתי בלילה בחוף, עקבתי אחרי שובל זהוב נע על המים

36 ימים בהם זללתי תאנים טריות

ושתיתי מים טהורים שמילאתי במעיין

זללתי פודינג אורז שנקרא ריזוגלו ואכלתי פאבה וצ׳זיקי, חצילים לוהטים ואפילו חומוס וסלט ישראלי

במיה ואימאם, ימיסטה וסלט יווני

ספינקופיתה, גבינת מנורי צלויה על הגריל

ועוד כל מיני מטעמים

36 ימים בהם פגשתי חברים ואמרתי קלימרה וקליספרה, יאסו, טיקניס?, יאסאס ויאמאס

36 ימים בהם פגשתי את רולנד וכריסטינה משווייץ, את יורגוס בסופר שהתקשר לטליס שבא לקחת אותי להראות לי את הבית שלו.

את המשפחה הישראלית הגדולה שהעדיפה לטייל במכונית במקום לראות ולהרגיש את המקום דרך הרגליים
את אנה מריה מהולנד בת שמונים פלוס שהראתה לי את הבית למכירה הצמוד אליה ואמרה לי, אולי נהיה שכנות. את האמנית ארטמיס

את קיית וטאקיס שהזמינו אותי לארוחת צהריים אחרי שבקרנו בבית הניאו-קלאסי שהם רוצים למכור

את ניקוס שתיקן את מסך האייפון שלי שהתנפץ בעת שצילמתי חלמוניות והזמין אותי לחזרת התזמורת

את ויקי שעשתה לי עיסוי, את פני שקבלה את כל הספרים שקראתי בעברית לספריית המלון היפה שבנתה

את אנדריאס האדריכל איתו שוחחתי על הארכיטקטורה באי

36 ימים בהם למדתי שוב ושוב שאני זרה פה ושהקודים המקומיים לא נהירים לי

יומיים לפני שחזרתי, חטפתי מצב רוח רע

כבר שמתי לב שבימי הסערה שנמשכה כשבוע ברצף, מצב הרוח של הים השפיע עלי

הרוח הצפון מערבית הייתה עצומה. הרעש בלתי פוסק, מעולם לא ראיתי גלים כה גבוהים, והם שטפו את כל רצועת החוף

מוקדם בבוקר הלפני אחרון שטפו הגלים את הכביש ואבנים גדולות הפריעו למכונית לעבור

זה היה מפחיד מאוד, מזל שפאנאיוטיס המארח שלי הצטרף אלי

ואז הסתבר שהחברים שכה ציפיתי להם, פספסו את הטיסה, וכולנו היינו מאוכזבים מאוד

הם הגיעו בעקבותי ואני רציתי לקבל את פניהם

אכזבות הן חלק בלתי נפרד בעת חופשה וברגעים כאלה צריך לגייס לעזרתנו את כל הגמישות שלנו

(אני לא הצלחתי)

רשימה זו מוקדשת לנתן וחלי, ולילדים אדי, מורי ומיכי

ולסופר-מון, הירח הכי ענק שיגיע גם הערב לשיא גודלו מאז שנת 1948, באשר תהיו, צאו לשוטט בעקבותיו והביטו מזרחה

 ירח עירוני צולם מול מגדל המאה באבן גבירול