סופסוף רכבתי על אופניים בפעם הראשונה בחיי!

כמוני, גם ישי הגשים חלום – עזב את ענף ההיי טק ופתח בספטמבר 2009 חברה לסיורי אופניים בתל אביב והזמין אותי לטיול רכוב.

.כתבתי לו: "פגעת בנקודה רגישה, אני לא יודעת לרכב"!
"את הסיור נעשה באופני טנדם", ענה לי, "תוכלי ליהנות מכל העולמות – לחוות את חוויית הרכיבה והדיווש וגם להסתכל לכל עבר, להתרשם, לצלם ולשיר, אם תרצי. בואי, הנאה מובטחת לך!
להתראות, ישי".

מיד הסכמתי. אני בעד אנשים שמגשימים חלומות. אתם יודעים, לעתים החומרים מהם עשוי "חלום" הם פשוטים, וכשמגשימים אחד, אפשר להמשיך ולהגשים את ה"חלום הבא".

נפגשנו במרפסת של מועדון השייטים, פינת חמד סגורה לחברי מועדון החתירה בלבד. "הנה האופניים", הוא הצביע על זוג אופניים אדום ובעל נוכחות בסגנון רטרו. פחדתי שאפחד, אבל זה לא קרה. מהרגע שישבני נח על המושב, רגלי על הפדאלים, וישי מפדל לפני – הייתי רגועה. כה רגועה עד שהתקשיתי להפנים את העובדה שאני חולפת ברכיבה על פני נופיו המוכרים של הפארק בו אני צועדת לעיתים קרובות. רכבנו לכיוון שבע טחנות, אבל בשל הגשמים, המעבר היה סגור. ישי עצר. התיישבנו על ספסל. הוא הצביע על היונים שישבו על הענף – "תראי כמה רומנטי".

הוא הוציא מאפה טרי מתרמילו, ומיד התקהלו סביבנו כל בעלי הכנף שהיו בסביבה, בדרישה שלא משתמעת לשתי פנים לקבל את הפירורים שלהם

ראינו מגלן ושני תנים

נכנסנו לגני הסלע שאפילו תל אביבים לא מכירים

בגן הבנים שוב עצרנו וישי שלף חטיף בריאות. תוך רגעים הגענו לנמל. המעבר החד בנוף מהפארק לים, הוציא ממני קריאות "וואו". חשבתי שזו חוויה נהדרת לתיירים ולאורחים שלא מכירים את העיר, לראות את נופיה המתחלפים תוך כדי רכיבה. נמלטנו מהשפריצים של הגלים לאורך הטיילת, והצבענו על הספסלים הרטובים שנראו כמו כלבי ים מתחרפנים בשמש.
"רוצה להמשיך?", הוא שאל. הייתי בשוונג, אז עניתי – "כן", אבל בדולפינריום העכוז שלי גילה סימני אי נוחות ואמרתי לו אחורה פנה, שלוש שעות רכיבה לפעם ראשונה זה בהחלט מספיק. עצרנו לצלם את אנשי הדומינו בחוף ירושלים.

אכלנו סלט בחוף מציצים. ישי הבטיח לי שבקרוב ארכב בקלי קלות ואקרע את העיר. אז גם אוכל להשלים את היכרותי עם שאר המסלולים שהוא מציע למשפחות, לקבוצות ולזוגות. ישי גבינט טל. 052-5342368. כל הפרטים באתר www.tour-on-bike.com