מה מחפשת עירונית כמוני בצפון הרחוק? קצת הפוגה מהעיר בצורת ירוק על כל גווניו – לפתוח את הבוקר בחביתת ירק שמורכבת מביצי התרנגולות שהעירו אותי השכם בבוקר, מכרשת בר שבעצם היא מין של שום, מקוראת, שמו הערבי של ירק בר הדומה לבצל ירוק, ומאמירי הצימוח של דלעת הנחש שבערבית נקראת טאנטול, כולם הצטלמו פה.

הם נקטפו במו ידי בעת טיול בוקר – וזו התוספת העונתית הירוקה לחביתת הבית. לקערת הסלט הטרי התווספו רוקט חריף ועלי חסה שנקטפו זה עתה מגינת הירק. בצלוחיות נחו מיני זיתים שחורים, בוהקים ומרוצים עם או בלי פיגם, תוצרת בית כמובן. הלבאנה הוגשה עם שמן זית וזעתר, ומעל הכול הלם בנו ניחוחו של ההל, שי' בעלת הבית ואופה מוכשרת, החליטה להוסיף ללחם הטרי שאך יצא מן התנור. אחרי ארוחת הבוקר הירוקה תרתי משמע – יצאנו לעבודה חקלאית – לעשב את גינת הירק ולזמור בכרם.

"בואי קחי את המזמרה שלך, תלמדי לגזום גפנים", ציווה עלי א'. "יש בד ויש זמורות, הוא מראה לי, ואני קוטמת את הזמורות לפי הוראותיו, שתי עיניים מעל הפרק, ומגלה שהמלאכה הרבה יותר מסובכת מאשר היא נראית.