חברים דיווחו על יופייה של שדרות ההשכלה, בשכונת בצרון שבמזרח העיר. הסתקרנתי ויצאתי לגלות את פניהן המחודשות..

כדי למצות את חדוות הביקור בשדרות ההשכלה, כדאי לבוא עם ילד קטן וכלבלב. וזה מה שעשיתי. ביליתי בה עם שני שובבים: ג' הכלבלב ונ', ילדונת שובבה, חובבת נדנדות, בת ארבע.

סיבת הביקור: שתינו אוהבות להתנדנד.

דמיינתי את שתינו נבלעות ביחד בתוך נדנדה רחבת קוטר. נתנדנד יחד אמרתי לקטנה, אבל לצערנו הייתה הנדנדה, גבוהה מדי ואי אפשר היה "להרביץ" תנופה ברגל.

אחרי שניסינו את כל הנדנדות, העדיפה נ' את הנדנדה עם ה"גדר", עזבה ידיים, נהנתה וצחקה עד השמיים. ואני מולה – ממציאה שטוז"ים – שטויות בחרוזים, ומתגלגלת מצחוק.

תשאלו, בשביל נדנדות להרחיק עד מזרח העיר? תשובתי היא – כן.

התבוננתי בפרויקט הן כמשתמשת והן כאדריכלית. כל בר דעת יבחין מיד שבמרחב העירוני שנוצר הושקעה חשיבה מקורית ובעיקר התחשבות במשתמשים. לכן, מעבר לחדשנות ולרעיונות המקוריים, הפרויקט מחמם את הלב. עיצוב השדרה הארוכה – מרשים. עמודי התאורה מנהלים דיאלוג ויזואלי עם עצי האורן הותיקים, שגזעיהם נוטים בזוויות חדות. גזעי העצים נתחמו באסימטריות מודגשת. נופיהם נגזמו בגובה.

הספסלים מאפשרים ומעודדים דו שיח בין היושבים עליהם. עשרות נדנדות, בהן נדנדות זוגיות, ערסלים ונדנדות סולם, הוצבו לכל אורך השדרה, כך שאין צפיפות או עומס, ולמתנדנדים ולמנדנדים אותם מתאפשרת אינטימיות.

מצידה השני של השדרה השתעשעו הכלבים בגינה שנתחמה עבורם, ועל גגות המקלטים, שהפכו לשולחנות – חגגו יומולדת.

המתכנן רצה לתת כבוד לחכמי תקופת ההשכלה, שעל שמם נקראת השדרה. תראו את התוצאות.

על היבטי התכנון המושכל והרב תחומי תוכלו לקרוא כאן

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,40304,.asp

x