לא הצלחתי להבין אם זה השקט שאחרי הסערה או השקט שלפני הסערה

הבוקר, יום ראשון בשבוע, והיום הראשון להקלות בסגר, שאינן חלות עלי כי אני לא חיונית ודי קשישה,

בעת שיעור צ'י קונג בזום, ובחלונות פתוחים,

הקשבתי לשינוי בסאונד שחל ברחוב שלנו.

התנועה החלה.

שמעתי תנועת אופנועים ומכוניות, דלילה עדיין אך נוכחת.

גנן שגוזם ומרעיש במפוח, משאית בדרכה להמשך שיפוץ.

וכריזה בווליום מאיים, שמכריזה להיכנס לבתים ולהישמע להוראות משרד הבריאות.

היות והדממה המוחלטת הופרה, נדמה היה לי שהציפורים והדרורים בעץ, שבשקט של הבידוד יכלו להשמיע את קולם באין מפריע, מתאמצים הבוקר יותר מכרגיל לצייץ ולשיר כדי להישמע.

היה מוזר לראות אנשים באבן גבירול.

הרגשתי כאילו העיר מתעוררת לתחיה, אבל בחששות כבדים.

לא הצלחתי להבין אם זה השקט שאחרי הסערה או השקט שלפני הסערה.

נשתמע מחר ושנהיה בריאים