ידעתי שתחבקי אותי

אתמול הגיעו לבקר גילי ושלושת הילדים אחרי 55 ימים בהם לא התראינו, והפרנו בשמחה את רוב כללי הבידוד.

התחבקנו ולא התנשקנו מה ששימח את הדור הצעיר, שתמיד מעדיף בלי נשיקות…

איתן אמר לי, סבתא, לא כל הסבים והסבתות מסכימים להיפגש. והוסיף, ידעתי שתחבקי אותי.

ובאמת כשיצאנו לרחוב ראינו זוג צעיר על המרפסת בבניין ממול, ובמדרכה עמדו ההורים עטויים במסכות, וככה הם נפגשו.

לי זה לא מתאים.

המחשבה להתנתק מהקרובים אלי לתקופה ארוכה מידי היא לא נסבלת.

החיים קצרים והמפגשים חשובים.

למה שווים החיים ללא קרבה ואינטימיות?

איתן אמר לי, סבתא אני זוכר שהתראינו אחרי פורים ואז כשחזרתי ממך הביתה, בדיוק הכריזו על הסגר.

עומרי טבל תותים בשוקולד ולא אמר כלום.

נעמי אמרה, סבתא לא ספרת כלום על זה שביקרנו אותך! והיא צודקת, אז הנה נעמי אני מספרת.

למרות כל האיומים שצריך להתרחק מסבתא כדי לשמור עליה, במקרה שלי, אתם צריכים להתקרב אלי כדי לשמור עלי.

ועדו? הוא לא היגיע כי רצה יום שקט לעצמו.

נשתמע מחר ושנהיה בריאים