שלי, שכנתי לערוגה, מהוגות הרעיון ומקימות הגינה הקהילתית, עדיין נלהבת מכל עגבנייה שהיא קוטפת.

הצמחים בערוגה שלה מסתבכים זה בזה, וקשה להגיע פנימה אל תוכם.

הערוגה הארוכה, נראית כמו ג'ונגל סבוך ובלתי חדיר ובו גם חוגגות כרגע נמלי אש ללא הפרעות.

זוללות מלפפונים אחרונים לעונה; מטיילות להנאתן על תרמילי השעועית.

ספרי למה באת ומה מביא אותך להתמיד

אני פה כ-14 שנים עוד לפני שהגינה נולדה ב-2007, וגרה בשכונה 22 שנים.

אני אוהבת ירוק וירקות. פגשתי את חדוה יערי (שמונתה לרכזת קהילתית) ואת קרן יעבץ (שמונתה לרכזת מקצועית), וביחד הגשמנו חלום משותף.

רצינו פיסת טבע בשכונה.

בדיוק התחלתי בחינוך ביתי ורציתי לגדל את הילדים בסביבה עירונית אך גם לחזק את החיבור שלהם לטבע.

המושג גינה קהילתית ב-2007, היה די חדשני אז בארץ.

חיפשנו שטח מתאים, ואני זוכרת את היום בו קבלנו אישור מהעירייה למים ולערימת קומפוסט. ככה זה התחיל.

תארי את הערוגה שלך

הערוגה שלי היא ג'ונגל ובלגן אחד גדול.

בכל עונה אני מנסה לשתול בצורה מסודרת, בשורות, ולייצר הדליה טובה.

בסוף הכול גדל בערבוביה ואחד על השני. וככה אני אוהבת אותה כי אני לא יכולה לעשות דברים כל כך מסודרים, אבל אני שואפת לכך, ואולי אני כן מצליחה להשתכלל.

למרות אי הסדר – הירקות שלי מוצלחים.

אם אדאג להדליה יותר גבוהה,

לשעועית יהיה מרחב להתפרס והיא לא תסתבך.

בכל קיץ אני טובעת בשעועית, בגינה ואז במטבח, ובסוף העונה אני כבר לא יכולה להסתכל על שעועית, אבל באביב הבא אני לא מצליחה לשתול פחות.

הקיץ שתלתי לראשונה גם פרחי טגטס ,ושתיל פרח ציניה אחד קטן התפרע והפך לשיח-פורח בוורוד ועצום ממדים, יפה וגבוה יותר מכל זר שמטופל יכול לשלוח לי.

הערוגה שלי שמחה ומאוד נדיבה. הצמחים שזורים זה בזה, כך שאני לא יכולה להגיע ללב.

וכרגע, הקישואים של עומרי ינאי, השכן החדש שלי, צמחו לתוך המרווח ביננו, כך שאני גם לא יכולה להקיף את הערוגה.

מתי את באה לגינה?

אני באה בזמני החופשי. עובדת לפי הצורך ושמחה לפגוש ולשוחח עם החברים בגינה.

בסופ"ש אני באה לקטוף מצוידת בתיק תכלת שסרגתי

מה למדת מהערוגה על עצמך

השיעור הראשון שלי הוא ללמוד לא לקנא באחרים. בכמות היבול שלהם או בסידור הערוגה. אני עושה סיבוב ומסתכלת מה מצמיחות הערוגות האחרות, ולא מקנאת. להיפך, אני נהנית לראות איך לכל ערוגה יש אישיות משלה.

הערוגה גם לימדה אותי לחלוק את היבול עם אחרים.

וגם שלא להיקשר. למשל, שנה אחת החולד אכל לי את שורשי השעועית בשיא תנובתה.

האם הקשר שלך לערוגה שינה בך משהו

הערוגה מלמדת אותי שעלי לשים לב לפרטים הכי קטנים. חידוד יכולת ההתבוננות לפרטי פרטים מאוד מאתגר.

כרופאת משפחה בקליניקה אני צריכה להיות מסודרת ומרוכזת. הערוגה היא המקום בו אני יכולה לעבוד בצורה מבולגנת ולעשות מה ואיך שבא לי.

היא גם המקום שבו אני יכולה לנוח מהמחשבות ומהמטלות ולהתרכז למשל, בזיהוי מלפפונים שמסתתרים בין העלים.

ואני מתמקדת בריכוז רב בצמחים, שוקעת ברגע הזה, שוכחת מכל הדברים האחרים, מכל הצרות, ומנקה לשעה קלה את הראש.

האם יש קושי שאת נתקלת בו

במעבר בין העונות יש שלב שאני צריכה להכין את הערוגה לעונה הבאה, לעקור, לנקות, לקלטר ולהכין מקום לשתילים החדשים.

הפרידה מצמחים ששתלתי וטיפחתי, גידלתי וקטפתי מהם, קשה לי בכל פעם מחדש. אני צריכה להחליט מתי להוציא את השעועית שעדיין חיה ומניבה.

אני צריכה לדלל את התרד כדי שלא ישתלט על כל השטח.

ומה לעשות עם הקייל שכבר לא טעים למאכל, אבל אני לא מסוגלת לעקור אותו. אז אני ממתינה שהוא יחליט מתי לסיים את חייו.

אני מבינה שאני צריכה לוותר על מה שיש כדי להשיג משהו אחר.

האם את מכירה ומתעניינת בערוגות של אחרים

השיטוט בין הערוגות הוא אחד מהתענוגות שלי

אילו צמחים יקרים ללבך ומה את מוצאת בהם

הצמחים שמניבים מהר ונותנים הרבה תנובה. קשה לי לחכות המון זמן עד שיבשיל קולורבי אחד או כרוב אחד. עלים ירוקים בחורף, שעועית ומלפפונים יותר מתגמלים.

יש לך עונה מועדפת

אני אוהבת את כל העונות. בחורף כל הירוק הזה והאפונה הריחנית שהשנה שגשגה אצלי בערוגה והגינה כולה יפהפייה.

וגם הקיץ ירוק והשעועית מטפסת לכל הכיוונים

האם יש לדעתך קהילה בגינה והאם את מרגישה חלק ממנה

אני מכירה את כל הוותיקים ויש לי חברים שאני מאוד אוהבת ומרגישה שייכות לגינה וחלק מהקהילה.

בתחילת הדרך היה פה גרעין מגובש ובמשך השנים אותם אנשים מתנדבים ועובדים ותורמים מזמנם.

הייתי רוצה שאנשים חדשים יתגייסו.

בין הוותיקים יש שחיקה ופחות רצון שוב ושוב להתגייס ולארגן אירוע בט"ו בשבט ומסיבות החלפות בגדים בכל עונה.

בסוף זה קורה אך הדרך מתסכלת.

אנחנו גרים בשכונה עירונית ולאנשים אין זמן.

מטרת חלק מהאנשים להראות לילדים איך גדלים עגבנייה ומלפפון, לקטוף אותם ולהכין סלט, והם פחות מתחברים לרוח של קהילה.

אתגרים?

האתגר המרכזי מבחינתי הוא השאיפה להיות קהילה וסביבה לבנות אירועים שיש בהם כיף ונחת וגם ערך סביבתי, וגיוס כסף לפעילות הגינה.

המרחב הירוק שלנו שייך לכל תושבי השכונה ורבים מטיילים, עוברים או שוהים בו ולוקחים נשימה עמוקה.

מה את אוהבת פה, מי ומה נותנים לך השראה בגינה

הצמחים הם השראה. אני עדיין אני מתרגשת מכל מלפפון שאני קוטפת, בשבילי זה כמו קסם. בני משפחתי פחות מתרגשים מהתוצרת שאני מביאה.

כשאני עודרת, זורעת או שותלת, קוטפת ירקות ומקפיצה שעועית לארוחת ערב, אני מודה על שאני יכולה להיות חלק מהגינה, על התוספת הזו לאיכות החיים שלי. ולחשוב שאני חיה בעיר – זו מתנה גדולה בשבילי.

 

יש לך חלום שתרצי להגשים 

בגינה אפשר להגשים חלומות של קהילה ולממש המון רעיונות – חוג אקולוגיה לילדים, סדנאות מעולם החי והצומח, קבלת שבת וארוחה משותפת פעם בחודש, כמו שעשינו פעם.

טיפ

הייתי שמחה שנייצר "לוח שנה בגינה" ונמכור לתושבי השכונה והתמורה תהיה הכנסה משמעותית נוספת וחשובה להמשך פעילותה. כך גם אזכור באביב הבא לזרוע חמניות. (השנה שכחתי)

נשמח שתעלו פה עוד רעיונות ותזמינו חברים לבקר ולהכיר את הגינה.

משפט לסיום

מי שמצטרף לגינה מרוויח. לרבים אין זמן להתחייב לטפל בערוגה; או שלילדים אין חשק לבוא אז הם מוותרים, וזו טעות בעיני.

כי מי שמצטרף ומתמסר – מתמכר.

השיחה מול הערוגה נערכה ב-21 ביולי2021. תודה לשלי סגל-שקד על הפתיחות. נשתדל לחלוק את השפע ולקטוף שעועית ועגבניות מהערוגה שלך עד שתשובי מחו"ל.

נאחל לך שכל עגבנייה ומלפפון ימשיכו לשמח אותך ושהשעועית תרקיע למרומים (גם בלי הדליה), ושריח הניחוח של ההקפצה שלה על המחבת (בבית), יקפיץ את כל השכנים (לגינה)

על עלמה אדוט המרואיינת השלישית, תוכלו לקרוא כאן

על אלה פרי, המרואיינת השנייה, תוכלו לקרוא כאן

על ענבל בן ארי המרואיינת הראשונה, תוכלו לקרוא כאן