הפוגה קצרה מעשייה אינטנסיבית

חלי בת 44 אומרת לי, סיימנו משחק מונופול שנמשך שבוע שלם. מורי ואני אבדנו את כל הנכסים שהיו לנו, אדי זכה בהם.

תמיד שיחקנו עד שנמאס לנו, אבל עכשיו הלכנו עד הסוף, והמשחק מסתיים כשאחד הצדדים מאבד את כל מה שהיה לו.

איתי בן 38 אומר לי, אני שמח להיות בבית עם אשתי ושני הילדים הקטנים. זו מתנה בשבילי.

ואלרי בן 45 אומר, בגלל שאני מובטל, אני נח וישן, וזו בשבילי הפוגה מעשייה אינטנסיבית. כשאני מחויב להיות בבית אני מרוכז בקריאה, במדיטציה וצ'י קונג, ובחקירה עצמית. ואני יותר שקט. הבנתי שטוב לי להסתפק במועט, לדעת שהמשמעות לא באה מבחוץ ושאני לא צריך הרבה אקשיין סביבי.

גל בן 23 אומר לי, עכשיו כשאני לבד עם עצמי בבית ואסור לי לצאת ולפגוש חברים, אני צריך לפגוש את עצמי ולהתמודד עם כל מיני רגשות שעולים בי, ולנסות להכיל ולקבל אותם, ולחבק את עצמי.

נכון להיום נעמי בת 14 מצהירה שתעדיף להישאר בבית גם אחרי ימי  הקורונה.

עומרי בן 4 מתגעגע לשלומית הגננת וליאיר ומירב החברים שלו בגן.

הבוקר חגגנו לאבא עדו יומולדת, הוא מספר לי.

איתן ונעמי נגנו לו והוא חיבק אותם. אבל אסור לחבק עכשיו בגלל הקורונה אני מציינת, והוא עונה לי, אבל אבא לא יודע את זה.

נשתמע מחר ושנהיה בריאים