סביבי מציצות למציאות החדשה עיניים חשדניות

הבוקר, הכלבה של השכנים שקוראים לה תותי, כך שמעתי דרך החלון, לא מפסיקה לנבוח.

אולי אבא שלה נאלץ לחזור לעבודה והיא כבר התרגלה לנוכחותו?

הבוקר בהתאם להנחיות החדשות, גם חיים הספר פתח את המיספרה ואמר לי שכל השבוע כבר מלא.

קבעתי לשבוע הבא.

יצאתי כדי לבדוק איך אני מרגישה בחוץ עם ההקלות בסגר.

קודם כל קלטתי את המעבר בין שקט מוחלט לתנועה.

סואנת.

באבן גבירול ראיתי אנשים שאוחזים בדגל ישראל מתוך מכוניות שצופרות בכל הכוח.

הרגשתי בדיוק כמו בימים שאני חוזרת מחופשה ארוכה ביוון ושואלת את עצמי מה אני עושה ברעש ובזוהמה הזו, ואז מתרגלת.

כדי לברר לעצמי איך להתנהג עכשיו, החלטתי לקנות קפה, ולשאוף ריח של מאפה טרי.

המתנתי לתורי בחוץ על המדרכה ועמדתי על אחד הקווים המסומנים בצהוב

כשסביבי מציצות למציאות החדשה עיניים חשדניות.

ויתרתי על התענוג.

כשחציתי את הכביש, חוש הריח שלי חטף משב של ריח רע של זיהום אוויר.

המשכתי לסופר.

לפני הכניסה עמדתי על עיגול אדום עליו הודפס, שמור מרחק שני מטר.

בדרך הביתה חשתי מזוהמת ואחרי ששטפתי היטב את הידיים, את המצרכים ואת הפירות, נכנסתי למקלחת.

אחר כך הלכתי לגינת אריסון וסופסוף נתתי יד לאלה ולמיכאל, וחקרנו את פלאי הפלאים של שורשי עצי הפיקוס הענקיים.

נשתמע מחר ושנהיה בריאים