לזה שכתב את השיר למה לא כל יום שבת, עכשיו אתה מרוצה?

האחד באפריל 2020 הוא יום משמעותי מתמיד.

אלף כי השנה הוא פותח חודש בעת שהתאריך נהיה חסר משמעות, ובית, נזכרתי שבשנה שעברה הבטחתי לילדים שאכין להם מתיחה ממש מצחיקה.

מידי יום מגיעים סרטונים שגורמים לי להתפרצויות צחוק.

כמו הוראת משרד הבריאות להתרחק שני מטר מהמקרר, או זוג שכל כך השמין ושניהם שואלים איך נצא מהבידוד, ועל בגדי הים אוברסייז לקיץ הבא.

אני, איבדתי את התיאבון.

מגיעות בדיחות על פולניה שמקפיאה נייר טואלט ומישהו ששותל גלילים בגינה.

הבדיחה על זוגות שרבים כל הזמן אומרת, שחתונות נדחות אבל מי שנשוי ממשיך יחד עד להודעה חדשה.

אני לבד בבית.

יש סרטונים שמראים אפילו ילדים שאימא שלהם קושרת אותם, חוסמת להם את הפה,  ויושבת לשתות כוס יין.

יש סרטונים קורעים על המחסור בביצים ובמיטות אשפוז.

יש בדיחות על העוזרת שמודיעה שהיא התחילה לעבוד מהבית ועל מציל שיושב על סולם ושומר על מישהי שקועה באמבטיה עם מים.

רואים גם את מונה ליזה מתרווחת, פושטת רגליים על המסגרת המוזהבת, מחייכת, ואומרת סופסוף אני לבד.

דווקא את הסרטון שהכי הצחיק אותי, אני מתקשה לתאר אבל העברתי אותו לרובכם.

ולזה שכתב את השיר למה לא כל יום שבת, עכשיו אתה מרוצה?

נשתמע מחר ושנהיה בריאים.