הדובדבנים של קיבוץ רמת רחל

בשבת חורפית של שלהי האביב, ועטופה במעיל עבה, נסעתי לרמת רחל, עם חבר אדריכל שמכיר את העיר ככף ידו

שער הקיבוץ הירושלמי היה עדיין סגור למבקרים.

יחד הקפנו את פסל עמודי הזית המרשים בלב כרם זיתים.

שלושה עצים עתיקים נותקו משורשיהם לפני  כ15 שנים כמעשה אמנותי בעל מסר פוליטי,  ונטעו מחדש על עמודי ברזל בגובה 11 מטר.

והנה, יונתן אומר, למרות שנעקרו הם הסתגלו לחיים החדשים.

רוח מערבית עזה נשבה והניעה עננים אפורים מאוד ואת צמרות עצי הזית.

הקפנו את הקיבוץ והתבוננו בכפר צור באחר ובשכונת הר חומה הצמודה לו.

הראות הייתה מושלמת כך שפיסות מים המלח ומקווי הרכס של ההרים בצד הירדני, התגלו לנו במלוא החדות.

אחרי שקנינו דובדבנים בקיוסק, המשכנו לתצפית נוספת מעל הכפר ג'בל מוכתר, ובדרך לשם זכינו להציץ בכיפת הסלע המוזהבת.

אף שחלפו 10 ימים ממוצאי יום העצמאות בו החלו ההקלות בסגר, אני מודה, שרק הבוקר קלטתי שלא שיניתי את הכותרת ואני עדיין סופרת ורושמת את מניין הימים מתחילת הבידוד.

למעשה היום הוא כבר היום העשירי לשחרור מהבידוד!

והיות ואני עדיין בתהליך הסתגלות בחזרה לחופש, הוספתי כותרת משנה זו והתחלתי למנות את ימי החופש מהבידוד.

נשתמע מחר ושנהיה בריאים