היום השני לשחרור מהבידוד - מה לא עושים למען טעם החופש לצד התקווה לחזרה לשגרה.

ראיתי ברחובות וברשת תמונות של תל אביבים שמחמישי בערב יצאו לחופשי, ונעמדו בתורים ארוכים, ואפילו התקהלו עם או בלי מסיכות, רק כדי שוב לשתות את הקפה שלהם.

עדו, חובב קפה, אומר,

לפני 20 שנה כשחזרתי מניו יורק לא יכולתי אפילו לחשוב שאשתה את הקפה שלי בכוס חד פעמית.

בשבילי, להזמין את הקפה שאני אוהב במקום שאני אוהב ולקחת את הכוס ולשתות איפה שאני רוצה, זו תחושת חופש.

בתל אביב, בעיקר בבוקר, רואים המון אנשים אוחזים בכוס חד פעמית.

כל אחד והקפה שלו. קפוצ'ינו, אספרסו או קורטדו, לפעמים אפילו הפוך רגיל.

עם או בלי קצף, עם חלב סויה.

אם בידך קופי טו גו, שבעיני רבים זה פינוק עירוני הכי בסיסי, אפילו הכרחי,

וגילי אומרת, שזה בכלל לא מותרות, אלא צורך, חלק מההוויה של החיים בעיר.

בימי המאה מטר, כשכל בתי הקפה נסגרו, כמה בעלי רשתות בלב העיר חשבו על רעיון.

הם לקחו ג'יפ פרטי ובתוכו התקינו מכונת קפה ואת כל האבזור הנחוץ, הוסיפו מיני מתוקים קטנים ו.. אחרי ההזמנה והתשלום, הקפה היגיע מיד ונתלה בחוט על ידית דלת הכניסה.

מה לא עושים למען טעם החופש לצד התקווה לחזרה לשגרה.

נשתמע מחר ושנהיה בריאים