כוס תה מרגיע

 הקומקום שלי נוזל כבר כחודש. החלטתי שהרכש האחרון שלי לפני שהעוצר יכנס לתוקפו, יהיה קומקום חדש.

יצאתי החוצה בגשם שוטף.

נכנסתי לחנות שיש בה הכול לבית, מין כלבויניק שכזה. המוכר בדרך כלל אדיב וענייני.

הוא סיים שיחה עם מישהי ושאל אותה, אבל למה את עצבנית?

לא שמעתי מה שהיא ענתה לו.

לרגל המצב הוא הניח על מדפים בחזית הפונה לרחוב אורז ותירס, טונה וסרדינים, עדשים ושמן קנולה במחירי רצפה והצמיד מחירון, במחשבה שאם לא יקנו – לו לא יחסר, ולכן היה צריך לשנות את מיקום הקומקומים, ולהניח אותם על מדף גבוה.

הצבעתי על קומקום ירוק שצבעו משך אותי. הוא עלה על שרפרף, ובעת ששלף אותו נפלו שתי אריזות של מגהצים, אחד מהם התרסק. והוא הרים אותם וסנן קללה.

כשרציתי לשלם, לא מצאתי את כרטיס האשראי. כרטיס אחד כבר איבדתי בשבת כך שאת השני רצוי שלא אאבד. שילמתי במזומן.

חזרתי הביתה, פתחתי את אריזת הקרטון של הקומקום ורק אז הורדתי את הכפפות החד פעמיות והשלכתי אותן לפח. חלצתי נעליים, רחצתי ידיים, שטפתי וניקיתי את הקומקום החדש והכנתי לעצמי כוס תה.

נשתמע מחר ושנהיה בריאים