איך הגעת לגינה?

החלטתי לסגור את פרק המגורים במרכז תל אביב שנמשך 20 שנה. הצפיפות, החפירות והווליום של העיר שנהרסת ונבנית מחדש, הפריעו לי.

בדצמבר 2020 עברתי לשכונת מעוז אביב ושתלתי את ערוגת החורף הראשונה שלי.

אני חושבת שאחת הסיבות שעברתי לגור כאן היא הגינה הקהילתית.

המרחק מהדלת לערוגה הוא 238 צעדים.

צילום: ו. בולוטין

תארי את הערוגה שלך

להציג את עצמי דרך הערוגה, זו דרך פחות שגרתית להכרות.

הערוגה מבטאת את העבר שלי – כפעולה ראשונה, טמנתי בסתיו פקעות של פרחי קלות ושתלתי מרגריטה גדולת פרחים בקיץ,

מחווה נוסטלגית לפרחים שגדלו בגינה של סבתי בחיפה.

את ההווה אני יוצרת כשאני זורעת ושותלת, והוא העתיד של העונות הבאות – בצמחים שמתרבים וזורעים את עצמם, בתותים ששולחים שלוחות כמו חבל הטבור של עובר.

הערוגה פרועה אך מסודרת, ובה מספיק מקום לשינויים. יש בה חלקים פחות גלויים.

היא רבגונית כי בין הירקות שתלתי פרחים צבעוניים שדוחים חרקים ומושכים מאביקים.

ביולי (הראיון נערך בתחילת יולי 2021 ונכתב בהמשכים), המלפפונים והחמניות היו גבוהים כמוני,

ובכל פעם אני מוצאת עוד נקודות דמיון ביני לבין הערוגה.

היא ממוקמת בכניסה לגינה ולכן העמדתי לפניה דחלילה, לומר דרכה, ברוכים הבאים לגינה.

גזרתי והדבקתי לה פנים מציור של האמן דיוויד הוקני והלבשתי אותה.

אומרים לי שהדחלילה היא חביבת הקהל.

אנשים וילדים שעוברים לידה מסדרים לה את התלתלים או את הצעיף, מביאים לה נעליים וסל, ומצטלמים לידה.

בחורף אפונה ריחנית שימחה את הלב.

בקיץ צמחו שפע עגבניות ומלפפונים ואני מזמינה את הילדים לקטוף ולטעום עגבניות שרי, ותותים כמובן

כדי להתנסות שתלתי גם מיני דלועים, חציל ופלפל.

ספרי משהו על עצמך

אני אוהבת לשוטט ולהיות בתנועה, להתלהב ולהתחדש. העיסוק המרכזי שלי הוא כתיבה וצילום ואני מבטאת את עצמי דרך אתר המשוטטת.

בשבע השנים האחרונות שהיתי ביוון תקופות ארוכות וטיילתי בטבע בתולי.

בזכות הגינה אני פחות זקוקה לנסיעות התכופות (חודשיים כל שנה), ליוון.

מתי את באה לגינה?

לפחות פעמיים ביום – עושה סיבוב ועובדת לפי הצורך. זה כבר חלק מהשגרה החדשה שלי.

לפעמים אני פוגשת על הבקר חברים לגינה וזה נעים.

 לפעמים מתפתחת שיחה או שאני מתחילה לעשב, ואז 15 דקות הופכות לשעתיים.

בגינה אני מאבדת את תחושת הזמן ונרגעת. המרחב הירוק החי קורא להשתהות בו וזה אחד הדברים היפים.

גם אופן ההקשבה שלי משתנה כי הסאונד אחר. אני אוהבת את צריחות העורבים והשחפים המשתלבים בקולות הרכבות שחולפות.

ספרי על הגינון כתחביב

בשיטוטי ביוון שמתי לב שלכל משפחה יש עצי פרי וגינת ירק ובה גדלים מרכיבי הארוחה – צמחי תבלין, שמיר, בצל ירוק ותפוחי אדמה, חצילים, מלפפונים ועגבניות.

מעולם לא עסקתי בגינון ואני כמו דף חלק. גיליתי שזה תחביב משמח ומתגמל ומתאים לאופן בו אני חיה ועובדת לצד הפרעת הקשב שלי.

מטבעי אני עושה כמה דברים בו זמנית.

כותבת טקסט, קוראת משהו, קמה להכין פסטו, שוטפת כלים, חוזרת למחשב, שוב לוקחת הפסקה קצרה, יוצאת לבדוק מה חדש בערוגה, חוזרת עם שעועית, שוטפת ומקפיצה.

מה למדת מהערוגה על עצמך שלא ידעת?

כמה שלא אסתכל ואתעמק בה, תמיד אגלה עוד משהו שלא ראיתי קודם. הבנתי שבזכותה מתחדדים כישורי ההתבוננות שלי.

האם בחורף הבא תעשי דברים אחרת

באדמה כבר יהיו פקעות וזרעים שינבטו מהעונה הקודמת.

ממילא אני לא מסוגלת לשתול בקווים ישרים, כך שמי שיצוץ ישתלב בברכה.

בערוגת פרחים ותבלינים שהקמתי במאי 2021 כדי ליפות את הכניסה לגינה, אזרע בסתיו פרחי בר ואגוון בירקות צבעוניים כמו מנגולד וחסה אדומה.

הערוגות הן כמו מעבדות מחקר קטנות ואני בתהליך לימוד מתמשך.

האם הקשר שלך לערוגה שינה בך משהו

בזכותה שיניתי הרגלים הכי בסיסיים. אף שאני חובבת שינה, התחלתי להתעורר ממש מוקדם וגיליתי שזה אפשרי ואפילו כיף.

כמכורה לקפה שחור, וויתרתי על הקפה הראשון והצלחתי לצאת במהירות לגינה.

אני שוטפת פנים לוגמת כוס מים וטסה החוצה.

מבחינתי זה השג גדול.

העבודה בגינה נמשכת במטבח ואני מרבה לבשל עוד יותר מאשר קודם – לשטוף ולקצוץ עלים לשקשוקה ירוקה.

להכין שייק ירוק וחליטה מעשבי תיבול.

אני מוצאת את עצמי ממציאה ומאלתרת מנות חדשות. ולא רק במטבח – העבודה בגינה מביאה אלי שפע של רעיונות מכל התחומים.

השאריות חוזרות לקומפוסט וזו הרגשה טובה להיות שותפה בהקטנת כמות הזבל.

באיזה אופן בני משפחתך שותפים לחוויות שלך בגינה?

הביקור בערוגה הוא כבר חלק בלתי נפרד מביקור אצלי בבית. חברים ובני המשפחה הקרובה מכל הגילאים חושבים שהתחביב החדש הכי מתאים לי ואני סוחפת את כולם בהתלהבות שלי.

בחורף הילדים זרעו תורמוס וכובע נזיר ועקבנו אחרי התפתחות הצמיחה.

הם גם נהנים בפועל – אני מייבשת להם אורגנו, מכינה להם פסטו ונותנת להם לטעום את פרי תפוח הורד שטעמתי פה לראשונה.

מה היחסים שלך עם השכנים

השכונה שלנו נהדרת והשכנים טובים בעיני.

היות ואנו מאוד צמודים, השכנים משפיעים בכל המובנים. הצמחים מרוויחים מהידע שאנו מעבירים ביננו. "שיחות מקצועיות" שמתנהלות בגינה הן תענוג גדול.

האם את מכירה ומתעניינת בערוגות של אחרים

שעות אני משוטטת בגינה, הכול חדש ומלהיב. אני מתבוננת בערוגות ומנסה ללמוד מתוך מה שאחרים עשו, כ"א לפי מה שמתאים לטבע, ליכולות ולרצונות שלו.

מהר מאוד הפסקתי להשוות ונעים לי לראות איך הדיוק שאני שואפת אליו בחיים בכלל, מתבטא גם בערוגה שיצרתי.

מה משמח אותך

שיש לי תחביב משותף עם מלי אחותי האהובה, שהחלה לעסוק בגינון לפני חמש שנים, רכשה ידע רב והקימה גינת בוסתן מרשימה בחיפה.

היא נוסעת ברחבי הארץ לפגוש מגדלים וגננים בעלי גינות ייחודיות.

עכשיו כשגם אני התמכרתי, אנחנו יכולות לשוחח שעות על זני חצילים. היא ההשראה והמורה שלי ואני סומכת עליה ועושה מה שהיא מציעה לי.

מי ומה נותנים לך השראה?

התבוננות ומעקב אחרי תהליכי הצמיחה.

אני שמה לב לפרטי פרטים מצלמת וכותבת על בסיס יומיומי את מה שאני רואה –

תות שיוצא מהפרח, חציל תינוק שזה עתה בקע, טקסטורה דוקרנית של עלי מלפפון.

מתפעלת מפלפל שמשנה את צבעו מירוק לצהוב, ואז לכתום.

מעגבנייה שמסמיקה לכבודי.

מהטעם של אפונת שלג שאני שתלתי. מהריח המתוק של אפונה ריחנית.

ואני מתלהבת מפרחי ירקות שמעולם לא ראיתי,

כמו פרח צהוב ומקומט של שעועית, שמשעשעת את הלב, בגובה שלושה מטר.

אני משתאה מגודלם העצום של עלי הדלועים.

ואיך השעועית נתפסת בעזרת קנוקנות על חוטים וענפים וממריאה לגובה.

כשאני שקועה בעולם הצמחים אני יוצאת מתוך עצמי ומרוקנת את הראש מכל מחשבה.

התגליות מפרות אותי (כמו שאני הפריתי את הנקבות של הדלורית)

אילו צמחים את אוהבת ולמה

את טעמם המריר של רוקט וארוגולה. את פרחי הקלות שהם חלק מהאביב ומיומולדתי.

את החמניות גבוהות-גבעול הזוקפות פנים אל החמה. קראתי שהן מסמלות כנות וטוהר, אהבה ומסירות ללא גבול. בשבילי הן מסמלות דווקא את הכובד של שיא הקיץ.

פרחי הטגטס הכתומים שמזכירים לי טקסים בהודו. כ"א מאלה אוצר בתוכו זיכרונות אישיים.

איזו עונה תעדיפי ?

את החורף כשהכול ירוק-רענן והמרחב בערוגה פתוח (ללא מקלות, חוטים והדלייה), ואת שפע הירק – כוסברה, פטרוזיליה ובצל ירוק, חסה ורוקט שהערוגה ספקה לי.

באילו אתגרים נתקלת ?

ברגעים אלה אני שולחת קריאה לנמלי האש, עזבו אותי בשקט.

אני מאוד רגישה לעקיצות וסובלת מתגובות אלרגיות, מה שמאיים עלי ומוציא לי את החשק לבוא לגינה.

אולי הן רוצות לומר לי תנוחי קצת, כי זה מה שצריך לעשות באוגוסט? מצד שני, אני קולטת שכשאני נעדרת מהגינה, אני נהיית חסרת מנוחה.

האם הגינון בגינה קהילתית תורם להנאה?

אני מודה לכל מי שקבלו אותי כל כך יפה ומרגישה חלק מהגינה. הייתי רוצה שתהיה קהילה עוד יותר מגובשת ושנחלוק את השפע של הגינה גם בעשיה משותפת.

שתהיה בה עזרה הדדית, אם מישהו חולה, מישהי יולדת או נוסעת, הם ידעו שהערוגה שלהם בידיים טובות, ויש להם ממי לבקש זאת.

אני מקווה שהפרויקט שהתחלתי, שיחה מול הערוגה יאפשר לכולנו להכיר עוד אנשים חדשים ואולי גם יפגיש ביניהם.

אילו חלומות תרצי להגשים בגינה?

העבודה בגינה לא נגמרת במובן הטוב של המילה.

הייתי רוצה לקום ממש מוקדם לפתוח את היום בעבודה מרעננת בגינה לשהות בה כמה שיותר ולחזור הביתה רעבה לארוחת בוקר.

משפט לסיום

אני מודה לערוגה שאפשרה לי להבין שטיפול בפיסת אדמה כה קטנה ליד הבית, מעניקה לי כזה שפע וסיפוק.

בזכותה אני נרגעת ופחת הצורך שלי בנסיעות ובעיסוקים אחרים.

תודה לענבל בן ארי שראיינה אותי ואחלה לי שאמשיך לסחוף בהתלהבות שלי עוד רבים.

בפרויקט שיחה מול הערוגה תוכלו לקרוא עוד על

ענבל בן ארי, על אלה פרי,

על עלמה אדוט. על שלי סגל-שקד. עלי, אלישבע זלצר, על יעל ענבר , על עומרי ינאי, על אלון אלירן

על גלעד ערמון ועל בעז שחם

עוד על אודותי, ועל הפרק היווני שלי באתר המשוטטת.