בבוקר הראשון הכרתי את אנדריאס בטברנה שאווירתה הזכירה לי את החול ואת השקט ואת של סיני

בזכותו הכרתי את פרנק, האיש שמכיר כל פינה וכל שביל באי

לפנות ערב קבלתי מסטראטוס את החיוך הכי מתוק

תעיתי בדרך וגיליתי את חנות המעדנים ומאותו הרגע זללתי מרצפן עשוי משקדים ודבש שמכינה אשתו מריה

ביום השני כשחיפשתי קפה אינטרנט הכרתי את ג'ון בעל קפה סלנה על שם אלת הירח

בשבילי הוא היה השריף הבלתי מוכתר של הככר

מריה אשתו הגישה לי ארוחת בוקר או תה כשישבתי מול המחשב כדי לשלוח ולקבל מיילים

את סטלה הכרתי כשקניתי יוגורט 10% שומן בסופרמרקט היחידי בכפר

את יאניס ואמו טולה הכרתי בטברנה החדשה שפתחו ביום בו אי אפשר היה לפרוש מפת שולחן בגלל הרוח העזה

בארוחה הראשונה הוא הגיש לי קינוח יפהפה ועדין ומרגש בטעמו

לטאקיס, יורגוס ולשאר נהגי המוניות נפנפתי לשלום בכל בוקר כשעליתי לככר

אגפו פולי טה אמרתי להם ביוונית, אני אוהבת להיות פה

כשצילמתי את יורגוס שמנהל עם אחיו את המאפייה הראשונה באי שנוסדה ב 1968 הוא נתן לי מתנה: שקית פאקסימאדיה – צנימים טבולים בשמן זית

 

בחנות הגבינות והבשר של משפחת חלאבאס שפתח הסבא קיריקוס ב 1927 ודיוקנו תלוי על הקיר

האם ושני הבנים, דור שני ושלישי בעסק התעקשו להצטלם כשהם מטפלים בבשר דווקא

האב הצטלם עם הגבינות המיוחדות

את שלושת הדורות של משפחת באבאס – הארי וטס, דימיטרה ומריה הכרתי בסיומו של טקס בכנסיה ומיד התחברנו

הארי ספר לי על הסטודיו לצילום של תאסוס סופיוס 

בתמונות שראיתי בפוטו קריאטיבס, זכיתי לראות אך נראה האי במאה הקודמת

את דימיטריוס בעל הטברנה בככר הכרתי כשהגיש לי בפעם הראשונה פרחי קישואים ממולאים בגבינה

ביקשתי תוספת והודיתי לו על הטעמים הנפלאים

הוא נתן לי מתכונים ובכל ארוחה זכר שאיני אוכלת לחם ומעדיפה מים לא קרים

דימיטריוס הכיר לי את אקסניו אמו שהראתה לי תמונות של אביה מוכר בכיכר ביום שוק לפני כחמישים שנה

תיאודורה אחותו בעלת קפה פרובזה הסמוך הגישה לי קרוסטאס – קינוח פודינג סולת ולימון בתוך עלי פילו –  הגירסה היוונית לקרם שניט

את זאחאריאס הכרתי בסוכנות הנסיעות כשדחיתי את הטיסה שלי והוא שאל אותי המון שאלות על ישראל

את אליקי יראקיטי מנהלת ודור שלישי בכלבו מניאס שנוסד ב-1945 שכמה ממוצריו מתוצרת יוון, הכרתי כשרציתי לקנות ארבע מפיות אך היו לה רק שתיים והיא התעקשה לתת לי אותן במתנה

את נפלי הכרתי כשנכנסתי לחנות צבעונית בה מוכרים תמונות נאיביות של אביה האמן ג'ון

וגם שמן זית, צ'יפורו וליקרים מייצור משפחתי

הסתבר לי שהמקום האמנותי הזה הוא למעשה סוכנות נדל"ן

את דימיטריס הכרתי בכפר הדייגים כשקניתי ממנו שתי אניות וקבלתי את השלישית במתנה

את יאן הכרתי בשוק וכשקניתי ממנו מחרוזת עשויה מחלוקי אבן שטוחים שהוא יוצר

הוא אמר שכשאענוד אותה אראה כמו אפרודיטה והזמין אותי לטברנה בה הוא מנגן בימי שישי בגיטרה

פיטר ואנה לקחו אותי טרמפ ואיתם ביליתי בוקר נוסטלגי ומרגש

ומאותו רגע לא נפרדנו

נסענו יחד לבקר את בתם מריה כדי לגלות שכבר הכרתי אותה

את מריה ופוטיני הכרתי בשוק יום ראשון בכיכר כשקניתי מהן סבונים אמנותיים בעבודת יד על טהרת שמן זית, תבלינים וצמחי תבלין

את משפחת דראקאקיס שבאה לחופשה נוסטלגית הכרתי ליד כנסיית סנט ניקולאס

כשהזמינו אותי לפיקניק משפחתי

 זה היה רגע קסום

הצטלמנו וצפינו יחד בשקיעה מעוררת השראה והבטחתי לשלוח להם את התמונות

ומפרנק היקר שבזכותו הביקור היה תענוג מתמשך נפרדתי בברכת קליאנדמוסי: שלום ולהתראות בקרוב

רשימה זו מוקדשת לכולכם ואני סופרת את הימים עד שנתראה, בסוף ספטמבר