בתל אביב מאי הוא חודש אהוב

אור קייצי מציף את העיר. השמיים כחולים באופן מיוחד. לא חם ולא קר

מנועי המזגנים שותקים בין העונות והלחות עדיין לא היגיעה. עדיין נעים לצאת בבוקר, לקבוע פגישה באחת השדרות ובדרך להנות מריחם המתקתק של עצי ההרדוף הפורחים במלוא עוזם בשלמה המלך, בין אלחריזי לבן גוריון במדרכה המזרחית

אני מצלמת את שדרת ההרדופים המרהיבה בגווניה, נעצרת לעתים באמצע הכביש ומחייכת לנהגים זהירים שעשו לי תנועות מגונות על שאני מתעלמת מהעובדה שהכביש נועד למכוניות ואני מיותרת בו

 נזכרתי במתנה וורודה שהכנתי פעם ליעל חברתי: הרעיון היגיע בזכות משקפים וורודים שרכשתי בשוק הפשפשים. דרכם העולם נראה הרבה יותר אופטימי. במשך כשבועיים אספתי פריטים וורודים: שפתון, גרביים ותחתונים. עט פלסטיק ופנקס, נר וסבון ריחני, כרית לב מצופה בפרווה סינטיתית ושטיחון עגול. הנחתי עליו זוג נעלי בית רכות. מצאתי תיבה מנגנת וורודה מופעלת בקפיץ – רקדנית יצאה מתוכה והסתובבה. לטעם מתוק הוספתי סוכריות מרשמלו שפיזרתי בתוך נייר משי וורוד ומרשרש ואת הכול ארזתי בתוך גיליון נייר צלופן שקוף.