אני רוצה לספר לכם על אדם שהצליח להאריך את עונת התאנים ואוכל תאנים מהבוסתן שלו במרום הגליל – עד החורף

כמו כל דבר טוב, הסיפור של אהרוני אמיתי התחיל מתוך אהבה לתאנים

בקיץ  היה מטייל בגליל מחפש עצי תאנה, טועם וזולל

את העצים הטובים סימן והיה חוזר בחורף, לוקח ענף קטן ועושה ממנו ייחור ונוטע בט"ו בשבט

הוא אוהב לשתול עצים ולראות אותם גדלים וככה נהיה לו בוסתן עם עשרות סוגים והאהבה שלו לתאנים רק גדלה

אהרוני אומר שתאנים אורים בבוקר כי אז התאנה קרירה, טרייה ויש עליה טיפות טל

וככה אורים: מחפשים אחת שהבשילה, קוטפים

טיפות חלב לבן נשפכות על הידיים שנעשות דביקות הרוח בין העלים הרחבים מביאה את הריח אל האף, דבורה מזמזמת באוזן

לפני שאתה מכניס אותה לפה אתה מריח את הריח המתוק שיוצא מהפתח בבטן העגולה שלה

ואתה טועם ורוצה רק עוד כי לכל אחת יש טעם אחר

למלכה קוראים סבעה סגולה ירקרקה כזאת גדולה ויפה גם בפנים וגם בחוף סקסית עם חריצים

ללבנה קוראים ביאדי והיא עדינה, רכה ועסיסית

לאדומה קוראים חמרה והיא קצת חמצמצה

לפעמים היא מבשילה על העץ

לפעמים פותחים אותה בחריצים ומכניסים לפה

טעם דבש נח על הלשון ואתה אוכל ואוכל ורוצה עוד אפילו שהלשון צורבת מרוב מתוק

לא סתם המבינים הכתירו אותה כמפתה הסקסית בין הפרות

בשיא העונה בקיץ התחביב של אהרוני הופך לתעסוקה והמטבח הביתי נכנס לכוננות על האש בסירי נירוסטה הוא בוחש את הפרי בכף עץ, מסנן

מכין מרקחת וגם סירופ וליקר  ומחלק צנצנות לאורחים ולחברים נותן מכל הלב גם מתכון למי שמבקש