19 ביוני הוא התאריך השנתי הקבוע של חג השוטטות הבינלאומי

התאריך לא משתנה, אך העיר השתנתה

והפכה מסוכנת ובלתי נסבלת להולכי רגל כמוני.

גם השנה יצאתי לשיטוט,

והפעם עם דליה חברתי שהיגיעה מירושלים.

בדרכי לדרום העיר – שוב הבחנתי שתל אביב הופכת ליותר ויותר כתומה

ולא משנה לאן אלך

לכתום שהוא צבע אזהרה נוספים רעשי בנייה וכלים כבדים שחוסמים רחובות צרים, וברקע – צפירות וסירנות

ומכונות ניקוי עירוני

גם המרחב השתנה מאוד – אווירת בנייה ומנופים שעולים ויורדים

בנינים שנהרסים על כל צעד ויוצרים תמונת סביבה שנראית פתאום לא מוכרת

ומגדלים שצמחו

עד שלפעמים אני לא יודעת איפה אני נמצאת

אבל בכל זאת סביבת דרום העיר – תמיד מפצה

ותמיד מעניקה נחמה קטנה

והזדמנות לפגוש כל מיני סוגי משוטטים

הפעם גיליתי חנות וינטאג' לצד חנות סבונים אמנותיים

 

חייכתי למראה השלט הזה

התיישבנו לקפה ראשון בקפליקס ברחוב מרחביה

לצד מאפה גבינה וריקוטה בפיצה לילה

חיוך בחינם

והשראה כשאנו מציצות לחדרי מדרגות מסוגננים

בשוק לוינסקי שהפך למדרחוב

ובימי חול ממש כייפי

בין חיים רפאל לפיצוחי קליפורניה – היה שמח

זוג קשישים, הוא מחזיק בידה והיא מנסה למכור עט בשקל

גבר על תלת אופן מאולתר ועליו מורכב רמקול, עוצר ורוקד

מוכרת זועפת בחנות קסם החלבה שארגנה לה תלבושת מושכת עין

רכב עירוני שגיליתי

קצת גרפיטי

זבל מסוגנן

ומרפסת של פעם

הרבה צבע עסיסי

לרגע חזרתי לימים ולעשור שלם בו שוטטתי כציידת גרפיטי

כשצילמתי את הקוף של וונקי מונקי

ועשיתי בוק לזוג שישב שם, לשביעות רצון כל הצדדים

מרחוב עליה לקחתי קו 172 עד פינת אחה"ע ובבית קפה 51 קניתי חליטת קפה טחון גס,

כדי להכין לעצמי בבית את הלהיט החדש שלי – קפה פילטר,

(קפה מה"גל השלישי" ששותים בכוס זכוכית עם הרבה קרחונים).

ולסיום צילמתי שלושה גווני פרחי עץ פיטנה

וכמה עצי צאלון שפריחתם המרשימה

מגיעה לשיא בחג השוטטות.

כשהחלטתי לצלם אותם מלמטה כלפי השמיים,

גם מבעד לצמרת שלהם – שוב ראיתי מנופים

6 תגובות ל “חג השוטטות 2022”

  1. דליה לפיד

    זו אני הירושלמית ששוטטתי לצד אלישבע ברחובות השוק שרגלי דרכו בהם לפני עידן ועידנים.כל חושי נדרכו .בלעתי את הקולות,הריחות והטעמים,
    עיני עשו סיבובים של 360 מעלות ,מעלה אל המרפסות הרומנטיות מתחילת המאה הקודמת שעברו שיפוץ והן פורחות ומסבירות פנים ומאחוריהן מנופי ענק ששוקדים על בנייני הענק, ומטה אל החנויות הריחניות של התבלינים והמעדנים שחלקן עומדות כאן משנות השישים והשבעים של המאה שעברה, ולצדדים אל בתי הקפה החדשים הקטנים והיחודיים. והכל התערבב ויצר פסיפס מושלם של ישן וחדש שחיים בשלום ובהרמוניה, ואין חשוב יותר ואין מיוחס.והאנשים מסתובבים ברחובות הצרים בנינוחות ,אינם חוששים להפגין בפרהסיה את צבעיהם היחודיים בחיוך ובמאור פנים. ממש מיקרוקוסמוס שדבר משולב בדבר בצורה מושלמת ויש מקום לכולם. הלואי ואפשר היה לשכפל ולהעתיק לירושלים.
    ותודה לך אלישבע על המבט היחודי שלך שהעצים את החויה.

  2. דפנה דביר

    את מוכיחה כל פעם מחדש שתמונה שווה אלף מילים, ותמונה עם משפט מדויק שווה פי מיליון.

  3. חוה

    תודה, אלישבע, על שהרחבת בצורה המסוגננת והייחודית שאופיינית לך את חווית המפגש המסחרר מגיחה קצרה (מדי) לת״א בדרך מ- אל- בביקור החטוף בארץ.

  4. טל

    תודה על הכתיבה העסיסית שלך ,תמיד עושה תיאבון להגיע למקומות שאת כותבת עליהם ולחפש את הנקודות המיוחדות ,תמשיכי בכתיבה המיוחדת שלך.
    מחכה לרשימה הבאה שלך.

  5. זהר עופר

    איזה שיטוט…. הזכיר לי כמה זמן לא שוטטתי, ועשה לי חשק

  6. אורנה

    את חוזרת ומזכירה לי את העיר (תל אביבית שכמותי…) וזה פנטסטי ומעניין ביותר.
    אלישבע תודה.
    אשמח להראות לך רשמים מהצאלונים הוותיקים כאן בסביבה.
    אפשר להגיע לאזור בכל חודש ולמצוא עצים פורחים אחרים.

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)