זו אינה מקטרת, כתב (בצרפתית) הצייר הסוריאליסטי רנה מגריט במאה הקודמת מתחת לציור ראליסטי של מקטרת

ונשאלת השאלה הפילוסופית, האם זו מקטרת שאני רואה כאן? זו הרי תמונה שהיא הייצוג של המקטרת!

ואנו משתדלים באמצעות השפה לתת שם לכל דבר

 בסיום אחת מהרצאותיו על סיפוקים והנאות אורליים, לקח פרויד סיגר לפיו ועשן להנאתו

כשרמזו לו בהקשר להרצאתו, על "סיפוק אוראלי", אמר – "לעיתים סיגר הוא רק סיגר"

צולם ב 9 ליולי ב 14:07

בהשראת אותה מקטרת כתב מישהו משפט זה ברחוב צ'לנוב 3, דרום תל אביב

והפעם – באמת אינני רואה מקטרת

מישהו אחר שהיה בשיחת טלפון , ניצל את הקיר ורשם את מספר חשבון הבנק, (14191) בבנק אוצר החייל ברחוב חשמונאים

מישהו אחר צייר לב עם חץ, ואז עבר מישהו והוסיף I LOVE ISRAEL ואז, הברנש שמטביע את חותמת ה RE – FEEL שלו ברחבי העיר חשב לעצמו שזה הזמן למלא את הלב באהבה חדשה

צולם באבן גבירול ב 12 ליולי בשעה 12:45

צולם בשפ"ר 5, 4 ליולי בשעה 15:58

אחד הדברים היפים בעיני בציורי הגרפיטי הוא שהאחד מתחיל ולציור שלו מתחברים ציוריהם של המשוטטים הליליים המוסיפים את "כתב היד" שלהם, תרתי משמע. וכך מתרחבת היצירה. לעיתים חלקיה או כולה נמחקים, כמו במקרה הזה, לעיתים נוצרת הרמוניה, שיתוף ללא יודעין או משחקי אסוציאציות –  ולעיתים הטונים צורמים וזה נהיה לכלוך..

אוסף ציורי הגרפיטי שלי הוא בן ארבע שנים. בתחילה הייתי מצלמת ללא סינון – אבל כעת אני כבר מכירה את הציירים, ואוהבת בעיקר קומפוזיציות של גרפיטי וטקסטים שאני מגלה על קירות והופכת אותם בהקשר הנכון  – לאיורי הרשימות שלי.

צולם בקינג גורג' ב – 12 ליולי בשעה 19:34

היום כשעברתי בקינג גורג' מצאתי שוב את הכתובת המוכרת וצילמתי אותה להמחשת דברי

ובמקרה של הכתובת הזו נזכרתי שבעת שיפוץ הדירה שלי, הפועלים הערבים היו כותבים תזכורות, הודעות ומידות בעפרון על הקירות ולעיתים הקבלן היה מחשב בעפרון את סכומי הכסף שאני עוד חייבת לו

צולם  ב – 12 ליולי בשעה 19:46

וכך קרה שבטיול ערב שלושה ימים אחרי שצילמתי את הכתובת בצ'לנוב, להפתעתי ראיתי את אותה המקטרת בהקשר אחר: "זו דלת",  נכתב בכניסה לחנות הספרים הצרפתית בככר מסריק כמחווה לאותה "מקטרת"

צולם בכניסה לחניון אתרים מול ברכת גורדון ב 10 ליולי 2012 בשעה 09:33

ותודה לעדי קורן שתרם לרשימה זו את המשפט של פרויד ואת הצילומים בצ'לנוב