נדירים הימים בהם כמות האור מועטה וצבעי הרקע בעיר הם אפור וחום

ביום חורפי כשגשם דק אך נחוש לא פוסק,

כשסערה דרמטית פוקדת את הארץ כולה,

יצאתי לפרק הירקון.

בשבוע האחרון מאז שהחלה הסערה, טיילתי בו מידי יום כדי לחוש מקרוב את החורף

טוב לצאת לפרק כי המראות משתנים בכל יום ותלויים במזג האוויר – בכיוון הרוח

בכמויות ובעוצמת הגשם, בשעה וכמובן בתשומת הלב ובמצב הרוח

באופן ספונטני מיד כשהבטתי בנחל הזורם, החלטתי להתבונן בהשתקפויות

במילון אבן שושן נאמר שהשתקפות היא הסתכלות, השקפה, התבטאות והיראות כמו גם חזרת קרני­-האור מדבר-מה

אלה התרחשו בתוך מי הנחל ובתוך השלוליות הגדולות

מבחינתי להתבונן בלי לצלם זה כאילו לא הייתי שם ובהתמקדות הזו המראות שהתגלו רתקו אותי

בדרך שמתי לב לברווז שעומד על יד המים כמו מהסס לרגע אם לקפוץ ולשחות

שמתי לב לברווזים ולשחפים שהתמסרו וגלשו להם במורד הזרם

וחזרו בתעופה צורחים מתענוג

כשאני לבושה במעיל וכובע, הופתעתי מעירום מלא שהתגלה לעיני

שוב ושוב שמתי לב איך טיפות הגשם מגלות את שכבות הצבע

שמתי לב לעושר גווני הירוק-אקליפטוס

ממנטה לפיסטוק

ועד ירוק כהה-סמיך

שוב התפעלתי מטקסטורות הגזעים ואיזו הרמוניה צבעונית נוצרת בסביבת הנחל

אף שזגוגיות משקפי התכסו בטיפות, התפעלתי מהשתקפות העשב בגדה מולי

חשתי איך זרימת המים בנחל משפיעה על מהירות צעדי

כשחציתי לגדה המזרחית הפכו ההשתקפויות לאורבניות

ככה ראיתי את הספסל שצילמתי בשלולית לידו

וככה ראיתי את הבניינים בשכונת כוכב הצפון ועד מגדל רידינג משתקפים בשלולית בדשא הגדול

אני שמחה שאתגרתי את עצמי בצילומים האלה – השתדלתי לקלוט את הפריים בעין, וכך לא הייתי צריכה לערוך את התמונות בבית