בשנה האחרונה עברתי לדירה זמנית בשכונת הדר יוסף ואהבתי לשוטט בה

זו שכונה שקטה מאוד ובשבת ה כ ו ל סגור

אפשר לחצות ברגל ולטייל בפארק הירקון הסמוך

היא נבנתה החל מ-1950 והאוכלוסייה בה הטרוגנית

עדיין יש בה שני מרכזי קניות קטנים ומיושנים בעלי קומה אחת

אפשר למצוא בהם את כל מה שצריך – וזה סוד הקסם

תושבי השכונה מכירים את בעלי העסקים הוותיקים בשמם הפרטי והם – מכירים את הקונים

ארגזים ריקים לאריזה ומידע כללי עובר אצל עזרא (כל-בו עידית)

גם בירקות אצל האחים אילנה, דורית ואמנון (יש לך טכנאי מזגנים?)

ואצל דהרי מקומי – צעצועים וציוד משרדי – סבא אבשלום פתח את העסק ב – 1976, לפני 48 שנים

בנו מיכאל ונכדותיו ממשיכים לתת שירות אישי לתושבי השכונה

לצד אביו, תמיר הוא כבר דור רביעי ב"האטליז" שהוקם ע"י סבא רבא שלו ב-1957

פלאפל וחומוס, וקונדיטוריה, פיצה – בית קפה חמוד שצופה על שדרה ירוקה

בילדותי, היו פה עצי הדרים, מספרת לי שוש גמליאל שגדלה בקהלת לודג'

ליד חנות הגלידה והארטיק-קרטיב כמו פעם, הורים וילדים יושבים על ספסלי עץ

יש וטרינר ומספרה, ניקוי יבש ומסגור תמונות, חנות טבע וחנות לאופניים,

טמבורייה ופיצוצייה ששמה סוף העולם ומולה מתאסף פרלמנט קבוע

ובין הרחובות ולהם שמות של קהילות שנחרבו בשואה–

קהלת ורשה וריגה, קהלת יאסי ולבוב וכד' –

יש המון עצים וצמחיה וקיצורי דרך צרים ומפתיעים

בכמה מגרשים ריקים שמתי לב למכוניות שהפכו ל"מחסן"

ראיתי יוזמות פרטיות של תושבים לקישוט וגינון המרחב והפיכתו לאישי יותר

מצאתי אפילו גרפיטי מותאם לימים אלה

עצי פרי רבים גולשים מהחצרות למדרכות –

שסק ופיטנגו , לימון וקיווי,

מנגו ואפילו תאנה

במרכז קטנצ'יק בקהלת ורשה, יש בית דואר, חנות ירקות ומכולת של פעם, ופלאפל-שווארמה

הם ממוקמים ברחבה מוצלת

ובה ג'רדינו בלו – מסעדה איטלקית שכונתית שקטה וטעימה ובה מבחר קינוחים נהדרים

זו מסעדה נגישה ונעימה שאין רבות כמוה

וממול – קיוסק של פעם מתחת לעצי צאלון שפורחים כעת – לתפריט בטעם של פעם  יש דרישה

יש בה ספריות פתוחות וגינות וגנים מטופחים

וציפורים רבות בצמרות העצים

יש גם הרבה סטודיות של אמנים

הצילומים באדיבות אביטל מאייר, סטודיו סומו, פרטים עליה ועל הסדנאות בסטודיו בתגובה השנייה

וקליניקות של מטפלים לצד בתים פרטיים צנועים

יש בתים קטנים שכבר אין להם זכות קיום

כמו הבית הזה עליו כתבתי בשנה שעברה

ובלוקים של שתי קומות בהם התנהלו יחסי שכנות בין עדתיים

בתקופה בה יזמי נדל"ן משתלטים על כל בית שניתן להריסה

הם הורסים בו-זמנית מירקם אנושי אותנטי

פרויקטים של התחדשות עירונית מאיימים על אופייה

משה טל, תקליטן, ואיש כפיים רב-תחומי

בנה לאט לאט מחלקי גרוטאות שהוא אוסף (ושכנים גם מביאים לו)

את גינת הקסמים

קולאז' מרשים לשימוש העוברים והשבים

יש בו פינות ישיבה, ספרייה ואוסף פריטים מעוררי התפעלות וחיוך

באופן שהוא צרף אותם זה לזה

בעיני זו אמנות של אלתור ומתן חיים חדשים לחפצים ישנים

מדובר במקטע מהשדרה המקביל לבני אפרים (לפני הכניסה להדר יוסף)

ובו הוא נטע ושתל פרחים וירקות ויצר להם השקיה לא שגרתית

עיריית תל אביב הכריזה עליה כעל גינה קהילתית

העצים הוותיקים וכל הבלוק מאחורי שדרה זו – מיועדים להריסה לטובת רבי קומות חסרי חן

מדובר גם בחורשת "האשלים המרקדים" ובחורשת לודז'

רונית זילברמן מתעדת את צמחיית השכונה ואת נופי העצים לפני שיכרתו

(ציור וצילום: רונית זילברמן)

ולצערנו מרקם ירוק נוסף יעלם מהנוף העירוני

ציור וצילום: רונית זילברמן

עוד פרטים על פרויקט הציור שלה כפי שכתבה לי, בתגובה הראשונה